איכות הסביבה וקיימות | זפת ונוצות

האסון האקולוגי שנשטף אל חופי ישראל בימים אלו כבד מנשוא. נזכיר בקצרה את הדין הרלוונטי, לטיפול בנזקי עבר ולמניעת נזקי עתיד.

קשה להאמין כי בעבר הלא רחוק, עד סוף שנות ה-80 ממש, נהגו ספינות להטיל שמן ודלק למי הים התיכון כמעשה שבשגרה, ואילצו את הרוחצים לשוב לביתם וכתמי זפת לגופם. במהלך הזמן שחלף מאז הצטרפה ישראל לאמנות בינלאומיות נגד זיהום הים, חוקקה חוקים בתחום ושינתה את אותה מציאות עגומה. כיום קיימים בישראל דברי חקיקה המעניקים בידי המדינה כוח אכיפה כלפי גורמים מזהמים, וכאלה המאפשרים לאנשים ולגופים פרטיים שנפגעו מזיהום להיפרע בגין נזקם.

פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן (נוסח חדש), התש"ם-1980, וחוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג-1983, מאפשרים למדינה להטיל קנסות על כלי שיט מזהמים, ולהזרים את הכספים המתקבלים לקרן ייעודית שמטרתה לאפשר התמודדות טובה יותר עם אירועי אסון עתידיים. המדינה מחזיקה גם בסמכויות אכיפה וענישה, ובהם הטלת אחריות פלילית על גורם הזיהום, אם ניתן לאתרו.

דבר חקיקה נוסף הוא חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס"ד-2004. חוק זה מאפשר למי שנגרם לו נזק עקב זיהום הים בשמן, להגיש לבית המשפט תביעת פיצויים נגד הקרן הבינלאומית לנזקי זיהום בשמן, נגד בעל כלי השיט שגרם לזיהום ונגד המבטח שלו.

מכח חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן ניתן לתבוע כל נזק שנגרם עקב שפיכת השמן, לרבות כל אבדן, פגיעה בסביבה, ועלויות ניקוי ושיקום. החריגים לאחריות מכח החוק צרים, ונוגעים רק לאירועי מלחמה או לאירועים שגרמו כלי שיט צבאיים או כלי שיט בבעלות מדינה, המופעלים על ידי מדינה ומשמשים אותה רק בשירות ממשלתי. עם זאת, החוק קובע תקופת התיישנות קצרה, העומדת על שלוש שנים להגשת תביעות.

דברי חקיקה אלו יכולים לסייע בהתמודדות עם נזקי זיהום משאלה כבר התרחשו, ולתרום להרתעת מזיקים פוטנציאליים; הם אינם פוטרים מהצורך להתכונן לאסונות עתידיים. להמחשה, דוח מבקר המדינה 64א, שפורסם כבר ביום 15 באוקטובר 2013, קבע שורה ארוכה של ממצאים והמלצות שראוי להזכירם נוכח האירועים האחרונים:

• • יש לטפל בנזקים סמוך ככל האפשר למקום האירוע ולמועד התרחשותו, כדי לצמצם את השפעתם הסביבתית.
  • ההיערכות הנוכחית אינה מספקת, משום שהתלמ"ת (התכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירוע זיהום ים בשמן) אינה כוללת די תקציבים וכוח אדם להתמודדות עם אירוע זיהום משמעותי.
  • לא כל הרשויות המקומיות החופיות אימצו את התלמ"ת וקיימת בעיית תיאום בין המשרד להגנת הסביבה לבין הרשויות המקומיות ומשרד הפנים.
  • העובדה שהתלמ"ת לא עוגנה בחקיקה מעידה על יישום לקוי של החלטות הממשלה בנושא, וכשל הסדרתה פגע ביכולת לחייב אליה את כל הגופים הנוגעים בדבר.

ואכן, מספר ימים לאחר האסון האחרון, מיהרה השרה להגנת הסביבה לציין כי בתוך 30 יום תפרסם תזכיר חוק בנושא מוכנות ותגובה לאירוע זיהום.

האסון הכבד הפוקד את חופינו הוא מהחמורים בתולדות המדינה. ראוי כי לקחיו ישמשו את מקבלי ההחלטות בכדי להתכונן טוב יותר לאסונות עתידיים.

לפרטים נוספים ולייעוץ, ניתן לפנות לעו"ד איל עופר, ראש תחום דיני סביבה וקיימות במשרדנו.