ביום 1 באוקטובר 2020 פורסם תזכיר חוק רישום כימיקלים תעשייתיים, התשפ"א-2020. תזכיר החוק מהווה התפתחות משמעותית ברגולציה הסביבתית בישראל, שכן כיום ישראל היא המדינה היחידה ממדינות ארגון ה-OECD אשר טרם העבירה חקיקה בנושא כפי שהתחייבה בעת הצטרפותה לארגון. תזכיר החוק נועד להסדיר הקמה של מנגנון לאומי, שיביא לצמצום הסיכונים הנשקפים מכימיקלים הקיימים במוצרים, וכתוצאה מכך לשיפור בבריאות האדם והסביבה.
בישראל קיימת רגולציה בתחום הכימיקלים הנוגעת לייבוא, ייצור, עיסוק, שימוש, אחזקה, ושינוע שלהם, אולם היא מבוזרת על פני מקורות חקיקה שונים ואינה עוסקת בהערכה שיטתית של הכימיקלים והשפעתם.
תזכיר החוק כולל מנגנונים להקמת מצאי כימיקלים שיכלול את התכונות, הכמויות והשימושים של הכימיקלים המיוצרים בישראל והמיובאים אליה; להערכת הסיכונים מכימיקלים נבחרים; ולאסדרת ניהול הסיכונים מכימיקלים – משלב ייצור המוצר, דרך השימוש היומיומי בו ועד לסילוקו.
המדינות המתקדמות, ובהן כל מדינות ארגון ה-OECD למעט ישראל, אימצו מנגנון דומה לפני כעשור וחצי (דירקטיבת ה-REACH שהונהגה במדינות האיחוד האירופי וחקיקת ה-TSCA האמריקאית) וחברות ישראליות רבות המייצאות את מוצריהן הושפעו מכך.
אם ייחקק החוק, הוא צפוי על פי התזכיר להיכנס לתוקף לקראת חודש מרץ 2022. החוק יחייב תקופת היערכות. יצרנים ויבואנים העוסקים בכימיקלים הרלוונטיים יחויבו להגיש בגינם דיווח למרשם, בכפוף למגבלות הנדרשות לשם הגנה על קניין רוחני וסודות מסחריים, וכן למסור מידע רלוונטי לרוכש. אי-מסירת מידע כנדרש עלולה לחשוף את היצרן או היבואן לאחריות לנזקים שייגרמו לרוכש כתוצאה מכך.
הגדרת ״כימיקל״ לפי תזכיר החוק רחבה, ומבוססת על הגדרתו בחקיקה האירופית כ"חומר" (substance). "כימיקל" לפי תזכיר החוק יהיה כל כימיקל המשמש חומר גלם בתעשייה, המיוצר בישראל או המיובא אליה. עם זאת, תזכיר החוק מקל וקובע סף של 10 טון אשר מתחתיו לא תידרש חובת דיווח למרשם.
לפי התזכיר יכלול החוק מנגנוני פיקוח ואכיפה, ובהם סמכות להטלת עיצומים כספיים והתראה מנהלית כנגד המפרים את החוק.
נשמח לסייע בהערכת ההשפעה הקונקרטית של תזכיר החוק על פעילותכם. ניתן לפנות לעו"ד איל עופר, ראש תחום דיני איכות סביבה וקיימות במשרדנו, לקבלת ייעוץ.