בשנים האחרונות הלכה והתרחבה המגמה במסגרתה משקיעים בינלאומיים, בדגש על משקיעים מוסדיים דוגמת קרנות פנסיה, בנקים, חברות ביטוח וגופים פיננסיים מובילים, מבססים את השקעותיהם לא רק על שיקול התשואה הצפויה, אלא גם על שיקולים הנוגעים לאחריות התאגידית ולניהול סיכוני ה-ESG (סיכונים הנוגעים להיבטים סביבתיים, חברתיים והיבטי ממשל תאגידי) של החברות בהן הם משקיעים.
לצד מגמה זו התרחבו גם הדרישות הרגולטוריות הקיימות בעולם בעניין דיווח פיננסי על היבטים אקלימיים הקשורים לפעילות החברות.
בחודש יוני האחרון פרסמו שרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים של מדינות ה-G7 הצהרה, הקוראת לקביעת חובת דיווח פיננסי בנושאי אקלים בהתבסס על המלצות ה- TSFD (כוח המשימה בנוגע לדיווח פיננסי בנושאי אקלים).
נציגי מדינות ה-G7 אף הביעו תמיכה ביוזמת ה-IFRS (המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות) ליצירת קו מנחה לדיווחים פיננסיים בנושאים אקלימיים.
מגמה זו מתעצמת בחודשים האחרונים, כאשר יוזמות מקומיות ובינלאומיות המחייבות דיווח בנושאי קיימות ואקלים ממשיכות לצמוח בקצב משמעותי. נציג להלן בקצרה את ההתפתחויות העיקריות בנושא זה בארצות הברית, באיחוד האירופי ובישראל.
ארצות הברית
הרשות לניירות ערך (U.S. Securities and Exchange Commission) הודיעה לאחרונה כי תבחן ותעדכן את הנחיותיה כך שיחייבו דיווח פיננסי בנושאי אקלים.[1]
הרגולטורים הממונים על הביטוח במדינות וושינגטון ובקליפורניה הודיעו לאחרונה כי הנחו את חברות הביטוח במדינותיהם להעביר להם דיווחים שנתיים בנושאי אקלים וניהול סיכוני אקלים.
הבנק המרכזי בארצות הברית (Federal Reserve) הודיע לאחרונה כי המשבר האקלימי מגדיל את הסיכונים לפגיעה בכלכלה, העלולה להגדיל את החשיפה של המערכת הפיננסית למשבר.
הבנק אף מינה ועדה ייעודית לזיהוי סיכונים אקלימיים ולהיערכות לקראתם, שאחת ממטרותיה לוודא את מוכנות המוסדות הפיננסיים לטיפול בסיכונים אלו ולפיתוח עמידות להם.
הקונגרס האמריקאי אישר בחודש יוני האחרון את החוק להגנה על הממשל התאגידי ולשיפורו עבור משקיעים (Corporate Governance Improvement and Investor Protection Act). החוק החדש יחייב חברות בדיווחים כמותיים ואיכותיים בנושאים אקלימיים, חברתיים ובהיבטי ממשל תאגידי (ESG).[2]
מחקר שנערך לאחרונה קובע כי כ-5% מהחברות הנסחרות במדד S&P 500, מספקות גילוי פיננסי בהיבטי אקלים. מספרים אלו צפויים לדעתנו לצמוח באופן משמעותי כעת, בשל לחץ ממשקיעים, מהציבור ומהרגולציה המתהווה.
האיחוד האירופי
יוזמות הרגולציה האמריקאיות מסתמכות בחלקן על מסגרות ויוזמות קיימות מהאיחוד האירופי ובריטניה, דוגמת הדירקטיבה האירופאית (NFRD) הקובעת את כללי הגילוי של מידע לא פיננסי בחברות גדולות, ורגולציה של הבנק המרכזי האירופי (The European Central Bank) אשר פרסם בנובמבר 2020 מדריך שמציג את ציפיותיו מהבנקים בנוגע לניהול וגילוי של סיכוני סביבה ואקלים. המדריך מציג 13 ציפיות מלוות בהסברים מפורטים ובדוגמאות ליישומן, בארבעה נושאים מרכזיים: מודלים עסקיים ואסטרטגיה; ממשל תאגידי ותיאבון סיכון; ניהול סיכונים; וגילוי. בין היתר מצופה שסיכוני סביבה ואקלים ייכללו בתהליך ההערכה הפנימי של הלימות ההון.[3]
בחודש אפריל 2021 פרסמה ועדת באזל (גוף מאסדר המנחה גופים פיננסיים ברחבי העולם) הנחיות בנושא סיכוני האקלים, לפיהן יהיה על המוסדות הפיננסיים לפתח מתודולוגיה אחידה למדידת סיכוני אקלים ולהתמודדות עימם.
ישראל
בחודש אפריל 2021 פרסמה רשות ניירות ערך גילוי דעת בנושא אחריות תאגידית וסיכוני ESG, בו קראה לתאגידים מדווחים שניירות הערך שלהם נסחרים בבורסה, לפרסם דוח אחריות תאגידית שנתי, על בסיס וולונטרי ועל פי קריטריונים שיבחרו.
בגילוי הדעת ציינה הרשות כי דומה שקיים קונצנזוס בקרב כלל הגורמים הרלוונטיים, הן הרגולטוריים והן בשוק, כי יש מקום לגילוי של חברות ציבוריות בעניין אחריותן התאגידית וניהול סיכוני ה-ESG שלהן. באשר לטיבו של הגילוי הרצוי, לעומת זאת, ציינה הרשות כי אין תמימות דעים. על כן נותרה בשלב זה המלצת הרשות לדיווח על בסיס וולונטרי בלבד.
ביום 18 בנובמבר 2021 פרסמה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון תיקון לחוזר בנוגע לניהול נכסי השקעה בקשר עם הכללת שיקולי השקעה הנוגעים להיבטים סביבתיים, חברתיים והיבטי ממשל תאגידי.
החוזר קובע כי מדיניות ההשקעה הכוללת של משקיע מוסדי בוועדת ההשקעות שלו, תתחשב בשיקולי ESG הרלבנטיים לביצועי תיק ההשקעות והעשויים להשפיע עליהם, ובפרט בסיכונים הצפויים להפוך למשמעותיים יותר בשנים הקרובות, כסיכונים הנובעים מהשפעות סביבתיות ומשינויי אקלים.
עוד קובע החוזר, כי ועדות השקעות של גופים מוסדיים יידרשו לפתח מומחיות בבחינת סיכונים כאלה (ללא תלות בגורמים חיצוניים), ולקבוע מדיניות בעניין זיהוי סיכונים מתפתחים מהותיים, ובפרט שינויי אקלים, סיכונים טכנולוגיים וסיכוני סייבר. משקיע מוסדי יידרש גם לתת גילוי לאופן שבו הביא בחשבון במדיניות ההשקעה שלו שיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי.
בחודש דצמבר 2020 פנה המפקח על הבנקים בבנק ישראל לתאגידים הבנקאיים, בפניה שתכליתה התנעת תהליך לניטור סיכונים סביבתיים וניהולם.
בהמשך לכך, בחודש פברואר 2021 פרסם המפקח סקירת התפתחויות בעניין סיכוני ושיקולי סביבה בפעילותם של התאגידים הבנקאיים, שמטרתה לשמש בסיס לקידום אסדרה עדכנית ומקיפה בנושא ניהול סיכונים סביבתיים, המבוססת על האסדרה הקיימת בעולם.
האסדרה שתתגבש צפויה לשקף את הציפיות הפיקוחיות בחמשת ההיבטים המצוינים במדריך שפרסם ארגון ה-NGFS (The Network of Central Banks and Supervisors for Greening the Financial System – ארגון הבנקים המרכזיים והמפקחים להפיכת המערכת הבנקאית לירוקה): ממשל תאגידי, אסטרטגיה, ניהול סיכונים, ניתוח תרחישים ומבחני קיצון וגילוי.
סיכום
החל מהאיחוד האירופי, המשך בארצות הברית וכלה בישראל, ניכרת התפתחות משמעותית לקראת קביעת חובות דיווח פיננסי בנושאים אקלימיים, סביבתיים, חברתיים והיבטי ממשל תאגידי (ESG).
בשלב זה, אופיין של חובות הדיווח הקיימות בעולם והיקפן שונים זה מזה. עם זאת, מגמת ההתעוררות העולמית בנושא עשויה לדעתנו להוביל להגברת ההאחדה בין חובות הדיווח ברחבי העולם, שכן מדינות רבות, ובהן ישראל, צפויות בסבירות גבוהה לשאוב השראה מרגולציה שנקבעה במדינות מובילות בתחום ובראשן מדינות האיחוד האירופי ובריטניה.
במקרים רבים מוצאת אסדרה פיננסית שנקבעה מעבר לים את דרכה גם לישראל, כפי שהוכיחה רשות שוק ההון בחוזר שפרסמה השבוע. לכן אנו מציעים לגופים מוסדיים ופיננסיים לבחון בימים אלה את ניהול סיכוני האשראי שלהם ואת אופן הגילוי שהם מעניקים לציבור, בשים לב להיבטי איכות הסביבה.
לפרטים נוספים ולייעוץ בנושא ניתן לפנות לעו"ד איל עופר, ראש תחום סביבה במשרדנו.
[1] וראו https://www.sec.gov/news/public-statement/lee-climate-change-disclosures.
[2] וראו https://rules.house.gov/sites/democrats.rules.house.gov/files/BILLS-117HR1187RH-RCP117-5.pdf.
[3] Guide on climate-related and environmental risks – Supervisory expectations relating to risk management and disclosure, ECB, November 2020.