בנקאות ופיננסים | קידום רפורמה בחוק איסור הלבנת הון

חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, מסמיך את נגיד בנק ישראל ואת השרים המנויים בו,^[1] להטיל בצו על גופים פיננסיים ועל בעלי מקצוע שונים חובות זיהוי והכרה של לקוחותיהם, חובות שמירת מסמכים וחובות דיווח על עסקאות לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ("הרשות").

מאז נחקק החוק לפני כ-20 שנה, התקינו מכוחו הרגולטורים המפקחים השונים מספר צווי איסור הלבנת הון ייעודים לסקטורים עליהם הם מפקחים. כך נוצר מצב בו צווים שונים חלים על גופים הפועלים בתחומים דומים או זהים, רק בשל העובדה שהם כפופים לרגולטורים שונים. מצב זה אינו רצוי: הן מבחינה מהותית, שכן הוא יוצר פערים רגולטוריים (ארביטראז' רגולטורי); והן מבחינה פרוצדורלית, שכן הוא מביא לסטגנציה ולהיעדר גמישות רגולטורית ויוצר קושי בביצוע תיקוני חקיקה הנדרשים כדי לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים או בצרכי הרגולציה המשתנים.

על רקע זה הודיעה לפני ימים אחדים הרשות כי היא מקדמת בימים אלה, בשיתוף מחלקת יעוץ וחקיקה (פלילי) במשרד המשפטים וכלל הרגולטורים הפיננסיים, רפורמה משמעותית במשטר איסור הלבנת ההון ומימון הטרור בישראל. מטרת הרפורמה לייצר משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור אחיד אשר יחייב את כלל הגופים הפיננסיים כאחד; להתאים את החקיקה הקיימת בישראל לסטנדרטים הבינלאומיים ולמקובל בעולם; וכן לאפשר את עדכון הרגולציה בצורה יעילה יותר. במקביל לכך ייתכן כי הרגולטורים הפיננסיים יוסמכו לקבוע הסדרים משלימים ומפורטים, במטרה לתת מענה למאפיינים ייחודיים של גופים פיננסיים שונים.

אלה ההסדרים העיקריים אשר נשקל להחילם באופן אחיד על כלל הגופים הפיננסיים:

• • ביצוע הערכת סיכונים, כגון הטלת חובה על נותן שירות לזהות את סיכוני הלבנת ההון ומימון הטרור שאליהם הוא חשוף, על בסיס פרמטרים שיקבע ויעדכן מעת לעת הרגולטור המפקח.
  • ביצוע הליך הכרת לקוח על-ידי נותן שירות בעת יצירת התקשרות עסקית, בעת הוספת לקוח להתקשרות עסקית קיימת, בעת ביצוע פעולה מזדמנת, ובעת מתן שירות בסכומים העולים על ספים שייקבעו.
  • רישום פרטי זיהוי של הלקוח והנהנה ואימות זהותם באמצעות מידע ממקור עצמאי ומהימן.
  • קבלת מידע מהלקוח שיאפשר להבין את מטרת ההתקשרות העסקית ואת הפעילות המתכוננת במסגרתה.
  • הליך דיפרנציאלי של הכרת לקוח בהתאם לרמת הסיכון הרלוונטית.
  • הליך זיהוי ואימות בעת ביצוע העברות אלקטרוניות או קבלתן, תוך התייחסות נפרדת להעברות בתוך ישראל, להעברות בין-לאומיות ולהעברות של מטבע וירטואלי.
  • רישום פרטי הזיהוי של מקבל שירות בסכום נמוך (לפי מכתב הרשות בנושא – מקבל שירות בסכום של עד 50,000 ש"ח בחצי שנה).
  • תיעוד מסמכים ושמירתם, לרבות הקמת מאגר מידע ממוחשב של כל פעולות מתן השירות ופרטי הזיהוי והדיווח הנדרשים.
  • חובות דיווח על פעולה בסכום שווה ערך ל-50,000 ש"ח ומעלה, או בסכום שווה ערך ל-5,000 ש"ח ומעלה כשמדובר בטריטוריה בסיכון להלבנת הון, וכן דיווח על פעילות החשודה כאסורה על-פי חוק איסור הלבנת הון (בנוסף לדיווח על פעולות חריגות הקיים כיום).

עמדות והצעות בכתב ביחס לרגולציה הקיימת כיום ולרפורמה המוצעת, לרבות בכל הנוגע לחסמים בדרישות קיימות, לפערים ולחוסרים, וכן לדרכים לייעול הרגולציה ולהפחתת הנטל על הציבור, ניתן להעביר לרשות עד ליום 28 בפברואר 2021.

לפרטים נוספים ולייעוץ בנושא, ניתן לפנות לעו"ד אביעד לחמנוביץ' ולעו"ד גיא פוקס ממחלקת הבנקאות במשרדנו.

^[1] שר המשפטים, השר לביטחון פנים, שר התעשייה והמסחר (לפי העניין), וכן השרים הממונים על הגופים המנויים בתוספת השלישית לחוק.