כחלק מהמאבק בהתפשטות מגפת הקורונה פורסם ביום 25 במרץ 2020 תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), (תיקון), התש"ף-2020 (לקישור למזכר בנושא לחץ כאן). תיקון זה קבע מפורשות כי יציאה לצורך העברה של קטין שהוריו חיים בנפרד, על ידי אחד ההורים, לביתו של ההורה השני – היא יציאה מותרת.
מציאות זו התאפשרה משום שבגלגולן הקודם (מיום 21 במרץ 2020) קבעו התקנות כי פרט למקרים החריגים המפורטים בתקנות, יציאה תתאפשר ל'צורך חיוני' בלבד ולא כללו הגדרה בדבר 'צורך חיוני' מהו. כך, מתכונתן הקודמת של התקנות הביאה למקרים בהם הורים פרודים המצויים בסכסוך ברמת עצימות גבוהה מנעו האחד מהשנייה (או להפך) את האפשרות לראות את ילדם המשותף, באופן הנוגד את עיקרון טובת הילד ואת קיומם של הסדרי שהות שנקבעו בהחלטות או בפסקי דין.
על רקע זה הוסף התיקון האחרון לתקנות שעת חירום. בכך, הביע המחוקק את דעתו כי גם בתקופת החירום בה אנו מצויים, יש לפעול למימוש עיקרון טובת הילד, וכי טובת הילד היא לקשר רציף עם שני הוריו.
ביום 3 באפריל 2020, עברו תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל), התש"ף-2020 המאפשרות הכרזה על אזורים מסוימים כ׳אזור מוגבל׳ (למזכר בנושא לחץ כאן). התקנות מבהירות את מצב הדברים גם באשר להעברת קטין שמי מהוריו מתגורר ב׳אזור מוגבל׳. במצב כזה הותרה יציאת הורה המתגורר בדרך קבע באזור המוגבל לצורך העברתו של הקטין אל ההורה שמתגורר מחוץ לאזור המוגבל, ובלבד שאותו הורה הוא המשמורן או שהקטין מצוי במשמורת משותפת.
תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991, הסדירו את סוגי העניינים שבהם ידונו בתי המשפט בתקופת מצב החירום. לצד תקנות אלו פורסמה הודעת מנהל בתי המשפט, בדבר סוגי עניינים שיידונו בבתי המשפט לפי התקנות. בהודעה זו הוגדרו מספר נושאים הנוגעים לענייני משפחה אשר ידונו גם בתקופת החירום, ובין היתר נקבע כי ניתן להביא לפתחו של בית המשפט בקשה לסעד דחוף בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו וכן בקשות שונות לצווים זמניים, לרבות צו לשמירת המצב הקיים, אשר יכול להיות רלוונטי בכל הנוגע לקיום הסדרי שהות של קטינים עם ההורים במצב החירום הנוכחי.
בתי המשפט אינם רואים ב'עין יפה' התנהלות הורה שאינו מכיר בחשיבות ההורית של ההורה האחר, ומוקיעים מצב דברים בו הורה מבקש למנוע קשר של הורה עם ילדו. במקרים כאלו, נתונה לבית המשפט הסמכות להטיל על ההורה המפר סנקציות שונות, לרבות קנסות.