ביום 10 במאי 2021 הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף בטווח של 80 קילומטר מרצועת עזה, מכח סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951. הכרזה זו צפויה להיות מוארכת בשבועיים בהחלטת ממשלה.
בעקבות ההכרזה פרסם פיקוד העורף הנחיות ומגבלות לעניין התקהלויות ופעילויות מותרות. בין הנחיות פיקוד העורף, נאסרה כל פעילות חינוכית בטווח של עד 40 קילומטר מרצועת עזה, ומעבר לטווח זה הותר לקיים פעילות רק במבנה בו קיים מרחב מוגן תקני; הוגבלה ההתקהלות המותרת בשטח פתוח ל-10 אנשים, ובמבנה – ל-100 אנשים; והותר להפעיל רק מקומות עבודה שאפשר להגיע מהם למרחב תקני מוגן במסגרת זמן ההתגוננות.
על רקע ההגבלות האמורות ועל רקע המצב המיוחד בעורף, נעדרים עובדים רבים ממקום העבודה, בין אם ביוזמתם ובין אם ביוזמת מעסיקיהם. היעדרויות כאמור מעלות שאלות בעניין חובות ומגבלות המעסיק כלפי עובדים אלה. נסקור להלן את הדין החל בעניין זה.
_
איסור על פיטורים ורציפות בעבודה
סעיף 2 לחוק ההגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006, אוסר על מעסיק לפטר עובד בשל היעדרותו ממקום העבודה או אי ביצוע עבודתו, מחמת הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף.
אסור אף לפטר עובד שנעדר ממקום העבודה לצורך השגחה על ילדו הנמצא עמו (ילד עד גיל 14, או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21), עקב סגירת המסגרת החינוכית בה לומד ילדו, או אם בעת מצב מיוחד בעורף הורה השר שבתחום אחריותו מצוי מוסד החינוך, כי על העובד לשהות עם ילדו במוסד החינוכי. איסור כאמור יחול בהתקיים אחד מאלה: (1) הילד נמצא בחזקתו הבלעדית של העובד; (2) בן זוגו של העובד לא נעדר מעבודתו, עסקו או משלח ידו לצורך השגחה על הילד, ואם נעדר, נבצר ממנו להשגיח על הילד. אם מקום העבודה מציע סידור נאות להשגחה על הילד לא יחול האיסור, והעובד לא יהיה מוגן מפני פיטורים אם יחליט להיעדר בכל זאת ממקום העבודה.
היעדרות עובד בנסיבות המנויות לעיל לא תיראה כהפסקה ברציפות ההעסקה ולא תפגע בזכויות העובד התלויות בוותק.
הגנה מפני פיטורים בשל היעדרות מעבודה לא תחול על אלה: מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז-1967; שוטר כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971; סוהר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971; עובד השירות כהגדרתו בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002, ועובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים; חבר ארגון עזר כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; ועובד בגוף הצלה כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה.
_
הדין החל על פיטורים בשל היעדרות ממקום העבודה מחמת המצב המיוחד בעורף
פיטורים בניגוד לסעיף 2 לחוק ההגנה על עובדים בשעת חירום – בטלים, ומהווים גם עבירה פלילית שבצדה קנס. באחריות פלילית עשוי לשאת אף נושא משרה אצל המעסיק. עובד רשאי לתבוע בגין פיטוריו האסורים בתוך 12 חודשים ממועדם.
_
האם חייב המעסיק לשלם שכרו של עובד בעת היעדרות בשל המצב המיוחד בעורף
חוק ההגנה על עובדים בשעת חירום שותק לעניין חובת המעסיק לשלם את שכר העובד בעת היעדרותו.
לפיכך, בהיעדר חובה חוקית לעשות כן, אין המעסיק חב בתשלום שכרו של עובד אשר נעדר מעבודתו, אפילו נבעה היעדרותו מהוראה של פיקוד העורף או מהצורך להשגיח על ילדו בעת סגירת מוסד לימודיו בשל המצב המיוחד בעורף.
בעבר נחתמו הסכמים קיבוציים שהסדירו את זכותו של עובד לקבלת שכרו או חלק ממנו בימי היעדרות בשל מצב מיוחד בעורף. חוק ההגנה על עובדים בשעת חירום אף החיל את הוראות ההסכמים על עובדים ומעסיקים שלא היו צד להם.
בהחלט יתכן שייחתמו הסכמים דומים גם בעתיד, לאחר שוך האירועים, כך שתוסדר זכות העובד לשכרו. יש לעקוב אחר ההתפתחויות בעניין זה.
מובן כי קיימת אפשרות להגיע להסכמות בין המעסיק והעובד לפיהן יבצע העובד את עבודתו מהבית, ואז יהיה זכאי למלוא שכרו. אף קיימת אפשרות להתיר לעובד לנצל ימי חופשה צבורים כדי שלא לפגע בשכרו, והכל כפי שיוסכם בין הצדדים.
_
האם חייב המעסיק לשלם את שכר העובד במקרה של סגירת מקום העבודה
אם מעסיק אינו רשאי לקיים פעילות במקום העבודה בשל הגבלות והנחיות פיקוד העורף בעת מצב מיוחד בעורף (למשל, בשל הנחיות להגבלת התקהלות או בשל העובדה שלא ניתן להגיע ממקום העבודה למרחב מוגן תקני), ייעדר העובד ממקום העבודה מחמת הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד, והאמור לעיל בנוגע להיעדר חובה לשלם את שכרו יחול גם במקרה זה.
שונה המצב במקרה בו בוחר המעסיק בעצמו להימנע מקיום פעילות במקום העבודה, ללא קשר להנחיות שנתנו הגורמים המוסמכים. אז יוכל המעסיק להוציא את העובד לחופשה בתשלום, על חשבון ימי החופשה הצבורים של העובד, אך יש לתת לעובד הודעה על כך מראש. חופשה העולה על 7 ימים אפשרית ממילא רק במתן הודעה של 14 ימים לפחות, ועל כן היא אינה רלוונטית לשבועיים הראשונים של המצב המיוחד.
אם אין לעובד ימי חופשה צבורים לטובתו, ייצא העובד לחופש על חשבון המעסיק, אשר חייב בתשלום מלוא שכרו.
_
חוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז-1967
חוק שירות עבודה בשעת חירום מאפשר הכרזה על מקום עבודה כעל "מפעל חיוני".
אם הוכרז מקום עבודה כ"מפעל חיוני", ניתן לחייב עובדים להתייצב בו לשירות עבודה, בכפוף לצו שיינתן בהתאם להוראות החוק. צו שירות העבודה יכול שיחייב עובד להגיע למקום עבודתו הקיים, או, בעת הצורך, לחייב גם את מי שאינו עובד בימי שגרה במקום המוכרז להתייצב לעבודה בו.
היעדרותו של עובד שחל עליו צו כאמור תיחשב להיעדרות לא מוצדקת, העלולה להוות עילה לפיטורים ואף לגבש עבירה פלילית.
_
לפרטים נוספים ולייעוץ בנושא, ניתן לפנות למחלקת דיני העבודה במשרדנו.