דיני עבודה | השתתפות המדינה בהוצאות תשלום השכר בגין ימי בידוד של עובדים

ביום 18 בנובמבר 2020 אישרה הכנסת בקריאה שלישית תיקון לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א-2020, אשר מסדיר את התשלום לעובדים המחויבים בבידוד על פי צו בידוד בית[1] והשיפוי לו זכאי מעסיק בגין עלות התשלום בימי הבידוד לעובדים אלו.

תיקון זה חוקק על רקע פסק דינו של בית המשפט העליון מיום 27 ביולי 2020[2] בו נקבע כי לא ניתן לקרוא, על דרך הפרשנות, מצב של בידוד לפי צו בריאות העם כמחלה כהגדרתה בחוק דמי מחלה. בכך קבע בית המשפט העליון כי ההסדר של תעודת מחלה גורפת, שפורסם ביום 4 בפברואר 2020 על ידי  משרד הבריאות לפיו כל מי שחייב בבידוד הוא חולה הנעדר מעבודתו לעניין חוק דמי מחלה, התשל"ו- 1976 ("חוק דמי מחלה") – בטל.[3]

להלן סקירה תמציתית של עיקרי התיקון לחוק:

1. תשלום "דמי בידוד" לעובד

הזכאי לדמי בידוד הוא עובד שמתקיימים לגביו כל התנאים שלהלן, למעט מי שחלה עליו חובת בידוד בשל הגעתו לישראל ממדינה אחרת[4]: (1) הוא נעדר מעבודתו משום שחלה עליו חובת בידוד או משום שהוא שוהה בבידוד בשל חובת בידוד שחלה על ילדו; (2) הוא מסר דיווח על הבידוד לפי צו בידוד בית והמציא למעסיק העתק מהדיווח; (3) הוא שהה בבידוד.

עובד כאמור לעיל השוהה בבידוד זכאי לקבל ממעסיקו תשלום "דמי בידוד" בעד ימי העבודה שבהם נעדר מעבודתו בתקופת הבידוד, למעט תשלום בעד יום עבודה אחד בתקופת הבידוד. העובד זכאי לבחור לקבל תשלום גם בעד היום האמור על חשבון ימי חופשה המגיעים לו.

עובד שחל עליו הסכם קיבוצי או חוזה עבודה אישי הקובע הסדר מיטיב לגבי דמי מחלה או דמי בידוד (למשל הסדר הקובע זכאות של עובד לדמי מחלה מהיום הראשון להיעדרות) זכאי לתשלום גם בעד יום העבודה הראשון, אלא אם המעסיק הודיע לעובד שההסדר המיטיב כאמור לא יחול על העובד בנוגע לקבוע בפסקה זו. אפשרות זו ניתנת לכל מעסיק למעט המדינה או גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב,התשמ"ה-1985.

דמי הבידוד ישולמו בסכום השווה לדמי מחלה לפי סעיפים 5 ו -6 לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976.

ימי העבודה שהחסיר העובד בשל שהותו בבידוד ואשר בגינם שולמו לו דמי בידוד ינוכו ממכסת ימי המחלה של העובד, ובלבד שלא ינוכו יותר מארבעה ימי מחלה בתקופת הבידוד. אם לא תעמוד לרשות העובד יתרת ימי מחלה מספקת – ייזקפו ימים אלה על חשבון ימי המחלה שהעובד יהיה זכאי להם בעתיד ("ימי מחלה מחויבים").

אם במועד סיום יחסי העבודה יוותר העובד עם יתרת ימי מחלה שלילית – יקוזזו ימי המחלה המחויבים כנגד ימי חופשה שטרם ניצל העובד. אם במועד סיום יחסי העבודה לא תיוותר לעובד יתרת חופשה מספקת לצורך זה – לא יהיה לעובד חוב בעד ימי המחלה המחויבים הנותרים.

דין דמי בידוד כדין דמי מחלה ודין היעדרות עובד בתקופת הבידוד כדין היעדרותו בתקופת מחלה לרבות לעניין איסור פיטורים, ביצוע הפרשות לקופת גמל וצבירת ותק.

עובד השוהה בבידוד ועבד בפועל בתקופת הבידוד – זכאי לשכרו הרגיל ולא יופחתו לו ימי מחלה בעד ימי הבידוד. המעסיק לא יהא זכאי לקבל שיפוי מהמוסד לביטוח לאומי בגין ימים אלה.

2. עובד שחלה

עובד שמוגדר כחולה בקורונה בהתאם לקבוע בצו בידוד בית, זכאי לדמי מחלה ולא לדמי בידוד.

עובד שחדל להיות בבידוד בשל היותו חולה, כהגדרת מונח זה בצו בידוד בית, יימנו לעניין חישוב דמי המחלה המגיעים לו בעד תקופת מחלתו, גם ימי הבידוד שבעדם הופחתו לו ימי מחלה כאילו חושבו כחלק מתקופת המחלה.

3. שיפוי למעסיק

מעסיק, כהגדרתו בתיקון לחוק, אשר שילם לעובד דמי בידוד בהתאם לזכאות העובד כמפורט לעיל, יקבל מהמוסד לביטוח לאומי שיפוי בשיעורים המפורטים להלן מהעלות שבה נשא המעסיק בגין הבידוד:

• • בעד יום עבודה אחד בתקופת הבידוד שהמעסיק שילם בעדו דמי בידוד לעובדו – יקבל המעסיק שיפוי בשיעור 100% מעלות יום הבידוד. לא ישולם שיפוי בעד יום זה למעסיק אשר שילם לעובדו דמי בידוד מכוח הסדר מיטיב בעניין דמי מחלה או דמי בידוד או למעסיק אשר שילם דמי בידוד לעובד הנדרש לבידוד בשל חזרתו מנסיעה לחו"ל מטעם המעסיק.

• • בעד שאר ימי העבודה בתקופת הבידוד שהמעסיק שילם בעדם דמי בידוד לעובדו יהא המעסיק זכאי לשיפוי לפי מספר העובדים שהועסקו על ידו נכון ליום 1 באוגוסט 2020: מעסיק אשר נכון למועד זה העסיק לכל היותר עשרים עובדים יהא זכאי לשיפוי בשיעור של 75% מעלות ימי הבידוד בהם שהה העובד; מעסיק אשר נכון למועד זה העסיק יותר מעשרים עובדים יהא זכאי לשיפוי בשיעור של 50% מעלות ימי הבידוד בהם שהה העובד.
    תשלום שיפוי יבוצע רק בעד ימים בתקופת הבידוד שלגביהם משרד הבריאות יודיע למוסד לביטוח לאומי כי העובד דיווח על שהייתו בבידוד (וכאמור בהתאם למספר ימי העבודה בפועל שהחסיר העובד בשל הבידוד).

בכדי לקבל את השיפוי, נדרש המעסיק להגיש בקשה לשיפוי אל המוסד לביטוח לאומי. את הבקשה לשיפוי יגיש המעסיק למוסד לביטוח לאומי בהתאם לכללים הקבועים בדין, באופן מקוון, לא יאוחר מ-60 ימים מתום החודש שבו הסתיימה תקופת הבידוד של העובד.

בתיקון לחוק נקבע כי את בקשות השיפוי יש להגיש החל מיום 1 בפברואר 2021. לנוכח הוראה זו יתכן ולא תהיה אפשרות לקבל שיפוי בעבור דמי בידוד של עובדים ששהייתם בבידוד הסתיימה בטרם יום 1 בדצמבר 2020. יתכן שבעת פרסום ההנחיות של הביטוח הלאומי לאופן הגשת הבקשות לשיפוי תיתפר סתירה זו.

4. הסדרה רטרואקטיבית של דמי הבידוד

הוראות תיקון זה בתוקף עד ליום 31 במרץ 2021.

הוראות תיקון חוק זה יחולו רטרואקטיבית על עובד אשר שהה בבידוד החל מיום 29 באוקטובר 2020 ועד ליום 19 בנובמבר 2020,[5] בין אם בשל חובתו לשהות בבידוד או בשל חובת ילדו לשהות בבידוד, גם אם לא דיווח על ימי הבידוד כנדרש בדין ולא מסר העתק מהדיווח על הבידוד למעסיק.

מעסיק ששילם לעובד דמי מחלה בשל היותו בבידוד בתקופה שמיום 1 באוקטובר 2020 ועד ליום 28 באוקטובר 2020,[6] זכאי לשיפוי מהמוסד לביטוח לאומי בעד הימים שבגינם שילם דמי מחלה, כאילו היו דמי המחלה ששילם המעסיק לאותו עובד דמי בידוד. לגבי עובד ששהה בבידוד בתקופה זו לא נקבעה ההקלה המאפשרת קבלת שיפוי גם אם לא דיווח על ימי הבידוד כנדרש, כאמור לעיל, לכן, להבנתנו, שיפוי למעסיק עבור עובד כזה יתקבל רק מקום בו העובד מסר דיווח על הבידוד לפי צו בידוד בית והמציא למעסיק העתק מהדיווח.

אנו ממליצים לכל לקוחותינו, לבקש מעובדיהם אשר שהו בבידוד, להעביר להם העתק מהדיווח למשרד הבריאות על כניסתם לבידוד, על מנת להיערך מבעוד מועד למלאכת הגשת הבקשות לשיפוי מהמוסד ביטוח לאומי. כמו כן, מומלץ מעתה ואילך, להקפיד ביתר שאת כי כל עובד אשר יוצא לבידוד בית בהתאם להנחיות משרד הבריאות, יעביר לידכם בזמן אמת העתק מהדיווח למשרד הבריאות על כניסתו לבידוד.

[1] צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן: "צו בידוד בית").

[2] בג"ץ 1633/20 "סל" שירותי סיעוד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.7.2020).

[3] בית המשפט השהה את כניסת פסק הדין לתוקף עד ליום 30 בספטמבר 2020, ולבקשת המדינה אישר בית המשפט העליון הארכה נוספת עד ליום 29 באוקטובר 2020, וזאת כדי לתת לממשלה שהות להיערך לשינוי הנורמטיבי ובצורך בגיבוש הסדר כלכלי הנותן מענה לחובה החלה על עובדים להיכנס לבידוד.

[4] עובד שנעדר מעבודתו משום שחלה עליו חובת בידוד בשל הגעתו לישראל ממדינה אחרת שאליה נסע מטעם המעסיק ופעל בהתאם לנדרש בדין, זכאי ממעסיקו לתשלום דמי בידוד בעד כל ימי העבודה שבהם נעדר מעבודתו בתקופת הבידוד.

[5] התקופה שבין יום תחילת תיקון זה ועד לפרסומו ברשומות.

[6] התקופה שלאחר תום תוקפו של הסדר תעודת המחלה הגורפת, בה אישר בית המשפט העליון, לבקשת המדינה, הארכה נוספת ליצירת הסדר כללי חדש – ולכן לא היה בתקופה זו כל הסדר.