ביום 21 במרץ 2020 נחתמו תקנות המגבילות את מספר עובדים המותר במקום עבודה, וכן תקנות העוסקות ביציאה לחופשה במגזר הציבורי במובנו הרחב.[1] להלן תמצית הדברים.
תקנות הגבלת מספר העובדים
הגבלת ה-30%:
- הכלל שנקבע בתקנות ונוגע לרוב המעסיקים הוא כי לא ישהו במקום עבודה בו זמנית יותר מ-10 עובדים או 30% ממצבת העובדים (לרבות מתנדבים ונותני שירותים קבועים) – הגבוה מביניהם. אם מקום העבודה כולל כמה מבנים, יש לפזר את העובדים בין המבנים.
- על המנהל בכל מקום עבודה להחליט מי הם העובדים שישהו במקום העבודה. כל עובד אחר אינו רשאי להגיע למקום העבודה.
- מעסיק שיחרוג ממגבלת ה-30% חשוף לסנקציה פלילית – מאסר של שישה חודשים או קנס כספי של עד 14,400 ש"ח.
תחומים שלגביהם מגבלת ה-30% אינה חלה:
- התקנות קובעות התייחסות ספציפית למשרדים ממשלתיים, לרשויות שונות, לחברות ממשלתיות וחברות בת ממשלתיות בתעשייה הביטחונית ומחוצה לה.
במקומות אלו, תותר כניסתם של עובדים שהמנהל האחראי אישר שהם חיוניים לפעילות השוטפת. - התקנות מאפשרות למקומות עבודה שעוסקים בהם בעבודות בינוי או תשתית שאינן כוללות התקהלות במבנה סגור (מבנה שהותקנו בו 70% ממספר החלונות והדלתות) להעסיק 100% ממצבת העובדים.
- מפעלים אשר ניתן להם בעבר היתר מיוחד להעסקה בשעות המנוחה השבועית רשאים להעסיק את מספר העובדים שהותרו בהיתר או 30% ממצבת העובדים – לפי הגבוה.
- הגבלת ה-30% לא תחול על מפעל לשירותים קיומיים שאינו חברה ממשלתית או תאגיד ממשלתי.
- בהתייחס למגזרים ספציפיים נקבעו סוגי פעילויות המפורטות בתוספת לתקנות (ראה/י מטה) שאינן כפופות להגבלת ה-30%, ובלבד שיצמצמו ככל האפשר את מספר העובדים למספר הדרוש להבטחת הפעילות החיונית. מדובר במגזרים הבאים: מגזר פיננסי; אנרגיה; מים; זכויות ניצולי שואה; מזון ומשקאות; שירותי הובלה; אחסנה ועמילות מכס; חקלאות; טואלטיקה ניקיון ותמרוקים; נמלים וספנות; תחבורה; המוסד לביטוח לאומי; רשויות מקומיות; תקשורת עבודה; שירותי רווחה; עלייה וקליטה; הגנת הסביבה; שוויון חברתי; דת וקבורה; שירותים שונים המוגדרים תחת "שונות" ובכללם שירותי תחזוקת מבנים; אספקת שירותים ומוצרים בתחומי: טכנאות, תקשורת, מיחשוב ובפרט שירותי תמיכה תחזוקה, אחזקת בסיסי נתונים, דיגיטל ופיתוח הכרחיים שלא ניתן לבצעם באמצעות גישה מרחוק, אבטחה ושמירה, מוקדי שירות טלפוניים, שירותים תומכים בחישוב, חילול ותשלום שכר, מעבדות מאושרות לפי חוק התקנים, שליחות ובלדרות, שיכון, שירותי בריאות, אופטיקה ופארמה, תומך בינוי ותשתיות, נותני שירותים לממשלה, מפעל מועדף, מיסוי, חינוך, כללי – שירותי תמיכה ספציפיים.
תקנות יציאה לחופשה במגזר הציבורי הרחב
עובד חיוני ועובד רגיל:
- התקנות, שתחולתן מיום 22 במרץ 2020 ועד ליום 16 באפריל 2020, מבחינות בין עובד רגיל במגזר הציבורי במובנו הרחב לעובד חיוני של מעסיק שכזה.
- חיוניותו של עובד תקבע על ידי מנהל (כהגדרתו בתקנות) ולפי שיקול דעתו. בהתייחס לעובד מדינה נדרש גם אישור נציב שירות המדינה. בנוגע למעסיק ציבורי (כהגדרתו בתקנות), מוסד להשכלה גבוהה או גוף ציבורי אחר שהתקנות חלות עליו – נקבע באופן ספציפי מיהו המנהל שרשאי להכריז על עובד כחיוני.
הוצאה לחופשה:
- לאורך תחולת התקנות ישהה כל עובד רגיל בחופשה על חשבון יתרת ימי חופשת מנוחה (למעט חופשה פנימית) לה הוא זכאי. אם לא נותרו לעובד ימי חופשה, תילקח החופשה כמקדמה על חשבון ימי חופשת המנוחה שניתנים לצבירה.
- מקום בו נהוגה חופשה מרוכזת בחג הפסח, לא ישונו הכללים בנוגע לחופשה המרוכזת.
- עובד רגיל לא יהיה זכאי לדמי מחלה בגין תקופת תחולת התקנות, אלא אם הונפקו לו תעודות מחלה לפני יום 15 במרץ 2020 (לא כולל). תעודות מחלה לגבי אשפוז או מחלה קשה יידונו בוועדת מעקב של ההסתדרות והמדינה.
- תקנות אלה לא יחולו על עובד בחופשה ללא תשלום שהחלה טרם תחולת התקנות או בשירות מילואים או בתקופת לידה והורות.
- תקנות אלה לא יחולו על עובד רגיל ומעסיק ציבורי שהוא גוף מתוקצב או נתמך, אם אישר זאת הממונה על השכר, אם יש לגוף קושי כלכלי ממשי לעמוד בהוראות ההסכם או שחלק ניכר מן העובדים בגוף זכאים לחופשה שנתית לפי חוק חופשה שנתית בלבד.
- התקנות לא יחולו על עובד רגיל ומעסיקו שחל עליהם הסכם קיבוצי אחר שנחתם מיום 18 במרץ 2020 ועד ליום 21 במרץ 2020 או במהלך תוקפן של תקנות אלו ושאושר על ידי הממונה על השכר.
[1]תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש, התש"ף-2020; תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש), התש"ף – 2020