דוח הוועדה לרפורמה במיסוי בינלאומי של רשות המיסים, הכולל המלצות לשינויי חקיקה נרחבים בעיקר בתחום מיסוי הפרט, הונח לאחרונה על שולחנו של מנהל רשות המיסים. כפי שהוסבר במבוא לדוח הוועדה, קושי באכיפת הדין, איתור פרצות מס, הצורך בהגברת השקיפות בדיווח והחלפות המידע בעולם, השינוי המקיף בדפוסי הכלכלה ובאופי המסחר הבינלאומי והליכי ההטמעה המתקדמים של פרויקט ה-BEPS על ידי מדינות בעולם, הולידו את הצורך ברפורמה מקיפה ורחבה שתייעל את מערכת המס, תגדיל את תקבולי האוצר ותתאים את דיני מס ההכנסה הבינלאומיים של ישראל לאקלים המשפטי-כלכלי של הקהילה הבינלאומית.
דוח הוועדה כולל המלצות לשינויי חקיקה בקשר עם מספר רב של נושאים. להלן מספר נושאים לגביהן קיימות בדוח המלצות בעלות משמעות לנישומים רבים בעלי אינטרסים בינלאומיים.
- תושבות – כיום, פקודת מס הכנסה ("הפקודה") קובעת מבחן מהותי של בחינת "מרכז חייו" של נישום לצורך קביעת מקום תושבותו לצרכי מס, לצד חזקה הניתנת לסתירה אשר בוחנת באופן מדיד את כמות ימי השהייה של הנישום בישראל (נישום ששהה בישראל 183 ימים ויותר בשנת המס, או 30 ימי שהייה בשנת מס, ו-425 ימי שהייה בסך הכול בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה, ייחשב לתושב ישראל לצרכי מס). בהתאם להמלצות הוועדה, ועל מנת להעניק וודאות גדולה יותר, הן לנישומים והן לרשות המסים, מומלץ כי ימי השהיה של יחיד בישראל מס' ימים מוגדר למשך פרק זמן מוגדר יהווה חזקה חלוטה למעמדו כתושב ישראל, או כתושב חוץ, ללא יכולת לטעון אחרת. למשל, מי ששוהה בישראל 183 או יותר במשך שתי שנות מס רצופות, ייחשב לתושב ישראל באופן חלוט, גם אם בית הקבע ומשפחתו מתגוררים מחוץ לישראל.
- מס יציאה – מס היציאה הוא מס שמוטל על נכסיו של תושב ישראל שעובר לחו"ל, כך שהוא יחויב במס על כלל הרווחים שנצמחו לו בתקופת תושבותו הישראלית. כיום, סעיף 100א לפקודה קובע שהמס ישולם רק במועד מימוש הנכסים בפועל. דוח הוועדה ממליץ על הפעלת מנגנון גבייה חדש, במסגרתו תושב ישראל אשר מבקש לעזוב את הארץ יידרש לדווח לפקיד השומה על יציאתו/ניתוק תושבותו הישראלית ולשלם מס כאילו מכר את נכסיו (למעט אם עסקינן בנכסי נדל"ן בישראל), או, לחילופין, לקבל דחייה של אירוע המס למועד מכירת הנכסים בפועל בכפוף להפקדת ערובות לשביעות רצונה של רשות המסים. עוד המליצה הועדה על מנגנון אשר יביא להשבת מס יציאה למי שחזר לישראל לאחר שניתק את תושבותו, עד תום 5 שנים מניתוק התושבות.
- חבר בני אדם שחדל להיות תושב ישראל - הדוח מתייחס לחברות שחדלות להיות תושבות ישראל, למשל לאחר שמנהלן עזב את ישראל ולא מתקיים לגביהן מבחן השליטה והניהול (במקרה שהחברה התאגדה מחוץ לישראל). יוער, כי חברות אשר התאגדו מחוץ לישראל ייחשבו לתושבות ישראל לצרכי מס אם הן מנוהלות ונשלטות מישראל. כאשר השליטה והניהול כבר לא מתבצעת מישראל, החברות חוזרות להיחשב תושבות חוץ לצרכי מס. לגבי החברות אלה, דוח הוועדה ממליץ לקבוע מס דיבידנד רעיוני על הרווחים שנצברו בחברה במהלך תקופת היותה תושבת ישראל לצרכי מס.
- חברה נשלטת זרה – כיום, בעל מניות מהותי של חברה אשר נחשבת לחברה נשלטת זרה (חנ"ז – בקצרה – חברה אשר מהווה חברה שהתאגדה מחוץ לישראל שבה עד 5 בעלי מניות שרובם תושבי ישראל, ומשמשת כחברה המפיקה הכנסות פסיביות), מחויב במס על הרווחים שנצברו בחברה, גם אם אלה לא חולקו כדיבידנד. הוועדה המליצה לערוך תיקונים במנגנון המיסוי הקיים לחברה נשלטת זרה, כך שיורחב היקף החברות אשר ייחשבו חנ"ז לצרכי מס ובעלי מניותיהם יחויבו במס דיבידנד מידי שנה, גם על רווחים שלא חולקו בפועל על ידי החברה.
דוח הוועדה כולל המלצות נוספות לתיקוני חקיקה בנושא הפטור מדיווח החל כיום לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, באפשרות לקזז הפסדים שנבעו ל-LLC ממקורות בארה"ב, בתחום מיסוי אופציות ועוד.
מנגד, הועדה החליטה לדחות פרסום המלצות לגבי נושאים חשובים נוספים, לרבות מיסוי עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים, ומיסוי נאמנויות.
לפרטים נוספים ולייעוץ בנושאים הנוגעים להמלצות הועדה, ניתן לפנות לעו"ד בועז פינברג ולעו"ד חן כהן ממחלקת המסים במשרדנו.