ביום 29 ביולי 2020 פורסם חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש)(הוראות שעה), התש"ף-2020, המעניק לעסקים סיוע כלכלי במטרה לסייע להם להתמודד עם נזקיה הכלכליים של מגפת הקורונה. סיוע על פי החוק ניתן בגין הוצאות קבועות שהוציאו עסקים למרות הירידה במחזור הכנסותיהם בעקבות המגפה.
מכח החוק קיבלו עסקים רבים מקדמות מקופת האוצר, לעתים בגובה של מאות אלפי שקלים. כעת מסתבר שרשות המסים מפרשת את הוראות החוק באופן המאפשר לה לדרוש מאלפי עסקים להחזיר למדינה את המקדמות שקיבלו (בתוספת הפרשי הצמדה), כאשר ברור שבמקרים רבים שימשו הכספים בפועל לפיצוי על הנזקים הכלכליים שנגרמו לעסקים כתוצאה מהירידה בפעילותם העסקית.
החוק קובע כי למענק יהיה זכאי : א) עסק אשר מחזור עסקאותיו החודשי נפגע במינימום של 40% ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2019, אם; ב) מחזור עסקאותיו השנתי בשנת 2019 נע בין 18 אלף ש"ח ל-400 מיליון ש"ח. מדובר בתנאי זכאות טכניים.
חישוב גובה המענק לוקח בחשבון את שיעור הירידה במחזור העסקאות ביחס לשנת 2019 וכן מקדם הוצאות קבועות, אשר משקף את העלויות הקבועות בעסק שלא ניתן לחסוך גם כאשר פוחתת או נעצרת פעילותו. החוק קובע כי לצורך חישוב גובה המענק לא יעלה מקדם זה על 30%.
לצד תנאים טכניים אלה קובע החוק שני תנאים מהותיים. האחד – על הפגיעה במחזור העסקאות להיגרם בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. השני – רשות המסים רשאית להחליט כי מקדם ההוצאות הקבועות כאופן חישובו בחוק אינו משקף את ההוצאות הקבועות של העסק, ולפקיד המס סמכות לקבוע שיעור מקדם הוצאות שונה ובלבד שלא יעלה על 30%.
כעת מסתבר כי תנאים מהותיים אלה הותירו בידי פקיד המס שיקול דעת רחב מאוד לשלילת זכאות למענק בדיעבד, ולהוצאת דרישות לאלפי עסקים להשיב את המקדמה שקיבלו מכח עמידתם בתנאי הזכאות הטכניים. כך למשל נדרשו בעלי עסקים להחזיר את המענק שקיבלו מחמת טענת הרשות שלעסקם לא היו כלל הוצאות קבועות בתקופת הזכאות הנטענת, ועל כן, מאחר שתכלית המענק לפצותם על ההוצאות הקבועות שהוציאו למרות הירידה במחזור הכנסותיהם, הם אינם זכאים למענק. זו הייתה עמדת הרשות גם במקרים בהם הוציאו עסקים הוצאות קבועות בלתי מבוטלות לצורך פעילותם העסקית, אך אלה הוצאו לפני שהחל משבר הקורונה.
קושי נוסף נוצר בעקבות פרשנות רשות המסים לתנאי המחייב קשר סיבתי בין התפשטות נגיף הקורונה לירידה במחזור ההכנסות. כך אירעו מקרים בהם חווה עסק ירידת פעילות לפני המשבר בשל אופיו העסקי (כעסק עונתי למשל), ואילולא נגיף הקורונה היה מצליח להגדיל את מחזור עסקאותיו. לגישת פקיד המס לעומת זאת, בשל העובדה שהירידה במחזור ההכנסות החלה לפני המשבר, ניתק הקשר הסיבתי בין ירידת מחזור ההכנסות להתפשטות נגיף הקורונה. אנו סבורים כי עמדה פרשנית זו של הרשות אינה יכולה לעמוד.
בהחלטת ועדת הערר לענייני קורונה בעניין ב.ג. בטחון מיום 28 באפריל 2021[1] הוצבו גבולות, גם אם ראשוניים, להתנהלות מוקשית זו של הרשות. באותו עניין נדון ערר על דרישת הרשות מחברה להחזיר את המענק שקיבלה. הוועדה בחנה את גבולות סמכותו של פקיד המס להתערב בנוסחה שנקבעה בחוק לחישוב גובה המענק. לגישת הוועדה, במקרים בהם רואה הרשות לסטות מהנוסחה שנקבעה בחוק (למשל, לבחון את גובה הוצאותיו הקבועות של עסק ולשלול כתוצאה מכך את ההטבה שקיבל, כפי שהודגם לעיל), מוטל עליה נטל מוגבר להצדיק את התערבותה. הוועדה פסקה גם שבמקרה בו מתערבת הרשות בנוסחה המתמטית הקבועה בחוק, עליה לערוך דיון עם נציגי בעל העסק, ואם דורשת הרשות את המענק בחזרה, עליה לנמק את שיקוליה.
החלטת ועדת הערר בעניין ב.ג. ביטחון מהווה אבן בוחן חשובה ביותר לגבולות שיקול דעתה של הרשות, אם כי ברור כי לא מדובר בסוף פסוק, ואני מעריכים כי הסוגייה תמשיך לייצר מחלוקות על סכומים לא מבוטלים בין הרשות לנישומים.
מחלקת המס במשרד תדמור לוי ושות' מסייעת לבעלי עסקים להתמודד עם דרישות רשות המסים להשבת מקדמות שקיבלו בגין מענקי סיוע.
לפרטים נוספים ולייעוץ ניתן לפנות לעו"ד בועז פינברג ולעו"ד חן כהן.
_
[1] ערר 1060-21 ב.ג. בטחון הצפון אבטחת מוסדות, ליווי טיולים ומתן שרותי רפואה בע"מ נ' רשות המסים.