פעילות בינלאומית תמיד היוותה, ובמידה רבה עדיין מהווה, כר נרחב לתכנוני מס המבוססים על האפשרות לפעול במדינות המטילות מס נמוך על פעילות חברות בשטחן. כך, חברה אשר המטה שלה מאוגד במדינה שבה מס החברות נמוך, יכולה הייתה לקיים פעילות במדינת ישראל (מחקר ופיתוח, למשל), ובמסגרת הסכם בין-חברתי, לקבוע הותרת רווח נמוך בישראל, ועל ידי כך להסיט רווחים מישראל לאותה מדינה, תוך תשלום מס נמוך על כלל הפעילות.
מכשיר "מחירי ההעברה" בא להילחם בתופעה זו, על ידי קביעת נוסחאות כלכליות המעריכות את הרווח הראוי לשירותים ולנכסים הנמכרים במדינה הנבחנת, כך שיימכרו בה במחירי-שוק.
כיום מטיל סעיף 85א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 חובה על צדדים לעסקה בינלאומית שיש ביניהם יחסי שליטה, לדווח על העסקה בהתאם לתנאי השוק. תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק), התשס"ז-2007, קובעות את השיטות ואת הנוסחאות שישמשו לקביעת מחיר השוק של השירותים והנכסים הנמכרים מישראל. החיוב נועד למנוע הסטת רווחים מישראל למדינות בהן שיעור מס החברות נמוך יותר, על ידי קביעת מחיר לעסקה שאינו משקף את הרווח שאמור היה להישאר בישראל. הסעיף קובע גם כי נישום יהיה חייב להמציא לפקיד השומה, על פי דרישתו ותוך פרק זמן ידוע מראש, את כל המסמכים הנוגעים לעסקה ואת הדרך לקביעת מחירה, הידועים גם כעבודת מחירי העברה (TP Study).
בשבוע שעבר פורסמה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 257), התשפ"א-2021, שמבקשת להחמיר את הפיקוח על עסקאות בין צדדים קשורים בעסקאות בינלאומיות שצדן האחד בישראל. הצעת התיקון מטילה חובות גילוי ודיווח נרחבות על נישומים ישראלים שהם חלק מקבוצת חברות בינלאומית, ומוסיפה הוראות בנוגע לשיתוף מידע בעניין מחירי העברה עם מדינות אחרות בעולם, כך שיוכלו המדינות "לחלק" ביניהן את הרווח מהפעילות הבינלאומית באופן המשקף את השווי הכלכלי של השירותים או הנכסים הנמכרים בכל מדינה.
במהלך השנים מאז חקיקתו של סעיף 85א האמור, התפתח תחום מחירי ההעברה באופן משמעותי בארץ ובעולם במסגרת פרויקט ה-Base Erosion and Profit Shifting (BEPS) של ארגון ה-OECD, אשר במסגרתו פורסמו תכניות למניעת הסטת רווחים ממדינות עתירות מס למקלטי מס. כדי להתאים גם את החוק הישראלי לאמות המידה הבינלאומיות שהתפתחו, נועדה הצעת החוק לעדכן את דרישות התיעוד והדיווח במחירי העברה. מבחינת הנישומים, נועד התיקון להגביר את הוודאות של ישויות המשתייכות לקבוצה רב-לאומית באשר לחובות שמטילות עליהן רשויות המס.
הצעת התיקון מבקשת לחייב קבוצה רב-לאומית, אשר חברת האם שלה או חברה אחרת שהוגדרה לעניין זה כקשורה אליה היא תושבת ישראל, להגיש דוח שנתי הכולל נתונים כספיים ועסקיים על כלל הישויות הבינלאומיות בקבוצה. הדוח יועבר בחילופי מידע אוטומטיים למדינות אחרות שהן צד להסכם עליו חתומה ישראל,[1] בהן פועלות ישויות אחרות באותה קבוצה רב-לאומית. במקביל תקבל רשות המיסים דוח מרשויות מס במדינות מהן פועלת חברת-אם בקבוצה רב-לאומית, במקרים בהם פועלות ישויות אחרות בקבוצה בשטח ישראל. בדרך זו תיחשף רשות המסים, על פי המוצע, למידע נרחב על תאגידים רב-לאומיים הפועלים בישראל ועל פעילותם בעולם.
טיוטת תיקון לתקנות מחירי העברה, שפורסמה באוקטובר 2020, מוסיפה אף היא להרחבת הדרישות בדין. בהתאם לפרקטיקה הנוהגת כיום, מורשים נישומים להתנהל כראות עיניהם, ובלבד שימציאו עבודת מחירי העברה, על פי דרישה רשמית של רשות המסים. אך טיוטת התיקון לתקנות כוללת דרישה לביצוע התיעוד ולהכנת כלל המסמכים באופן שוטף, במנותק מדרישה ספציפית של רשות המסים. חיוב גורף של כל פעילות אשר פועלת גם בישראל וגם מחוצה לה, לסטנדרט מחירי העברה שוטף, ובמיוחד בתחילת פעילות, מטיל נטל כלכלי ופרקטי כבד מאוד על נישומים. הדבר מודגש ביתר שאת במקרים בהם הפעילות הבינלאומית בכללותה הפסדית – מצב נפוץ ביותר בשנות פעילותן הראשונות של חברות סטארטאפ.
ייתכן שראוי היה לתקן את הטיוטה, באופן אשר יחיל חובות כאמור רק על חברות אשר הפעילות הכוללת של קבוצתן מעידה על רווח, או לחילופין, על מצב בו אמורה הפעילות בישראל להותיר רווח עצמאי, במנותק מהפעילות הבינלאומית (כגון במקרה שבו מעניקה החברה הישראלית שירותים או מוכרת נכסים), חלף הדרישה המטילה נטל רגולטורי כבד על פעילות שרק החלה את דרכה מחוץ לישראל, אך טרם הגיעה להשאת רווח לצרכי מס.
אם תעבור הרפורמה של מדינות ה-G20, בהובלת ארצות הברית, לקביעת מס חברות מינימלי (ובעניין זה ראו פרסומנו), נראה גם כי האינטרס האמיתי של "חלוקת העוגה" בין המדינות, לא יהיה יותר נחלתו של הנישום, אשר ממילא יידרש לשלם מס מינימלי מכל מקום בו הוא פועל, אלא רק של מדינות התושבות בקבוצה הבינלאומית. עולה אם כן התהיה – האם ראוי שהנטל הרגולטורי והכלכלי לקביעת מחירי העברה ימשיך להיות מוטל בהכרח על הנישומים?
לפרטים נוספים ולייעוץ בנושא, ניתן לפנות לעו"ד בועז פינברג ולעו"ד חן כהן ממחלקת המסים במשרדנו.
[1] הסכם ,Multilateral Competent Authority Agreement on the Exchange of Country-by-Country Reports אליו התחייבה ישראל ביום 25 במאי 2016.