זמן מיסים | שיעור מס חברות מינימלי גלובלי – דמיון או מציאות?

לפני כשבועיים, בנאום מול ה-Chicago Council for Global Affairs, הודיעה שרת האוצר של ארצות הברית, ג'נט ילן, כי היא פועלת יחד עם מדינות ה-G20 לכינון שיעור גלובלי של מס חברות מינימלי כחלק מרפורמת המס האמריקאית עליה הכריז נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן.^[1] רפורמת המס של הנשיא ביידן חותרת להעלאת שיעור מס החברות בארצות הברית מ-21% ל-28%; להעלאת המס המינימלי שיחול באופן גלובלי על רווחיהן של חברות אמריקאיות רב-לאומיות (GILTI) מ-10.5% ל-21%;^[2] וכן לחבירה אל מדינות נוספות לקביעת מס חברות מינימלי באופן משותף.

מדינות ה-OECD, וארצות הברית בראשן, מנסות מזה מספר שנים להתמודד עם האופן שבו מבצעות חברות רב-לאומיות תכנוני מס, תוך ניצול פערים במשטרי המס בין מדינות שונות, הקמת חברות, וקביעת מקום פעילות במדינות ובאזורים בעלי שיעורי מס חברות נמוך או אפסי.^[3] מאמץ זה של מדינות ה-OECD הוביל להגברת התחרות בין המדינות להורדת שיעורי מס החברות שלהן, כדי למשוך אליהן פעילות חברות רב-לאומיות. כתוצאה מכך חלה בשנים האחרונות ירידה עקבית וניכרת בשיעורי מס החברות במדינות ה-OECD. בישראל, לדוגמה, עמד שיעור מס החברות בתחילת שנות האלפיים על 36%, ואילו כיום הוא עומד על 23% בלבד. בארצות הברית שלפני רפורמת המס של טראמפ עמד שיעור מס החברות על 35%, אחד מהגבוהים בעולם, ובעקבות הרפורמה צנח ל-21% בלבד.

ארצות הברית מצאה דרך לנטרל במידת מה את השפעות המס המופחת על פעילותן של חברות רב לאומיות אשר חברת האם שלהן מאוגדת בשטחה, באמצעות כללי ה-GILTI וה-BEAT.^[4] אך כעת, תוך ניסיון לרתום למהלך את 20 המדינות העשירות בעולם, מתכוונת ארצות הברית לפעול לקביעת שיעור מס חברות אחיד בכל אותן מדינות עשירות, במקביל לחקיקת הוראה אשר תכפה על כל חברה רב-לאומית להשלים למדינת האם שלה תשלום מס חברות בשיעור המינימלי שנקבע.

מהלך כזה יכול לגרום להפחתה ניכרת במשקלו של שיקול המס אצל חברות רב-לאומיות בעת בחירת מיקום פעילותן. הוא גם יכול לתמרץ מדינות זרות בהן פועלות החברות להעלות את שיעור המס שלהן לשיעור המס המינימלי, שכן הן יעדיפו לגבות לכיסן את הפרש המס שיתחייבו בו החברות בכל מקרה. ילן הבהירה בנאומה שקביעת מס חברות מינימלי גלובלי "תבטיח שהכלכלה הגלובלית תשגשג במגרש משחקים מאוזן יותר".^[5] יתכן שכך הדבר. אך קבלת החלטה כזו על ידי ארצות הברית ויתר המדינות החברות בפורום ה-20-G תשפיע חזיתית על העצמאות של מדינות העולם לתכנן את שיעורי המס שהן גובות על פעילות הנעשית בתחומן.

אמנם, לא תהיה זו הפעם הראשונה שבה כופות מדינות רגולציה ספציפית על מדינות אחרות. דוגמה אחת נוגעת לרגולציית הלבנת הון אשר נקבעת על ידי ה-FATF,^[6] ארגון אשר מורכב מנציגי מספר ממשלות וקובע הנחיות ליישום רגולציית הלבנת הון בכל העולם. מדינה שבאופן עקבי אינה עומדת בהנחיות עלולה למצוא את עצמה ברשימת המדינות השחורות, ובנקים לא יהיו רשאים להעביר כספים למערכת הבנקאית שלה.

בדומה לכך הפעילה ארצות הברית חקיקה פנימית על מדינות ומערכות בנקאיות בכל העולם, במסגרת חוק ה-FATCA שחוקק במדינה בשנת 2010,^[7] לפיו נדרשים מוסדות פיננסיים זרים לדווח לרשות המיסים האמריקאית על כלל החשבונות שבבעלות אזרחים אמריקאיים המתנהלים בהם. לצורך אכיפת חוק פנימי זה על מערכות בנקאיות של מדינות אחרות, הטילה ארצות הברית סנקציה בדמות ניכוי מס במקור מהשקעות בנכסים אמריקאיים על מוסדות אשר לא יישמו את החוק כנדרש. פעולה זו של ארצות הברית הובילה את יתר מדינות ה-OECD לחייב העברת מידע אוטומטי על חשבונות בנק בין רשויות המס.

כאן שונה המצב. בשתי הדוגמאות האמורות מדובר ברגולציה אשר נועדה להתמודד עם עבירות פליליות – הלבנת הון והעלמת מיסים; ואילו כוונתה של ארצות הברית לכפות על מדינות אחרות את מדיניותה הפיסקאלית חורגת מהתחום הפלילי וחודרת לתחום כלכלי לחלוטין, שעד כה היה נתון לשיקול דעתה העצמאי של כל מדינה.

צעד כזה יכול להשפיע גם על מדינת ישראל. יכול להיגזר ממנו ביטול דה פקטו של חלק מההטבות על פי החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, אשר תמרץ ענקיות טכנולוגיה, דוגמת אינטל, להקים את מפעליהן בישראל. הוא גם יכול להוביל, עם הזמן, להתערבות בינלאומית בהטבות מס הניתנות למהגרים. מדינת ישראל מעניקה הטבות מס רחבות לעולים חדשים ולתושבים חוזרים. פעולה שמכשירה התערבות במדיניות פיסקאלית מסוג אחד, יכולה ליצור מומנטום אשר בסופו תיפגע יכולת המדינות לתכנן מדיניות פיסקאלית עצמאית בהיבט זה של גביית שיעורי מס דיפרנציאליים מהסוג האמור. ימים יגידו.

לפרטים נוספים ולייעוץ בנושא, ניתן לפנות לעו"ד בועז פינברג ולעו"ד חן כהן ממחלקת המסים במשרדנו.

_

[1] להרחבה בנושא ראו https://home.treasury.gov/system/files/136/MadeInAmericaTaxPlan_Report.pdf.

[2]  GILTI – Global Intangible Low Tax Income. הוראות ה-GILTI הן חלק מרפורמת המס של הנשיא טראמפ שנכנסה לתוקף בשנת 2018, והן קובעות כי ישות אמריקאית אשר מחזיקה ביותר מ-10% בחברה זרה, תהא חייבת במס בשיעור של 10.5% על הכנסותיה, בניכוי הוצאות, ובניכוי 10% משווי הנכסים ברי הפחת שלה.

[3] ארגון ה-OECD, בעידוד פורום מדינות ה-20G, קידם את תוכנית BEPS (Base Erosion and Profit Shifting Project), תוכנית בינלאומית אשר נועדה להתמודד עם תכנוני מס בינלאומיים של חברות גלובליות המעבירות את רווחיהן למדינות עם משטרי מס מיטיבים, ובמקרים רבים למקלטי מס בהם לא מוטל מס כלל. במסגרת התכנית מפרסם ה-OECD דוחות פעולה עם המלצות לנקיטת צעדים ושינויים בחוקי המס במדינות.

[4] BEAT – Base Erosion and Anti Abuse Tax, הוא מס שחל על חברות אמריקאיות בעלות מחזור שנתי גבוה מ-500 מיליון דולר. מס ה-BEAT חל על התשלום הנדרש כהוצאה והמשולם לצד קשור מחוץ לארצות הברית. כללי ה-GILTI וה-BEAT הביאו גם לפגיעה מיותרת בחברות סטארט-אפ ישראליות אשר צברו הפסדי עבר שאינם נחשבים לצורך בחינת חישוב הרווח שעל בסיסו משולם המס לארצות הברית.

[5] לנאומה של ילן.

[6] FATF – Financial Action Task Force.

[7] FATCA – Foreign Account Tax Compliance Act.