התפרצות מגפת הקורונה והמשבר הכלכלי שהגיע בעקבותיה יצרו מציאות חדשה, שבה מאות חברות יציבות נקלעו לקשיים תזרימיים והפכו, כמעט בן לילה, לחברות חדלות פירעון (לפחות לפי הגדרת מונח זה בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי). משבר חריג זה אילץ את המחוקק ליצור מתווה זמני להתמודדות עם העלייה הצפויה בהיקף התאגידים שייקלעו לקשיים, תוך התאמת הוראות החוק למאפיינים המיוחדים של תאגידים אלה, ולמצב המשברי חסר התקדים אליו נקלע המשק הישראלי.
על רקע זה אושר בכנסת, ביום 1 במרס 2021, תיקון לחוק חדלות פירעון, המאפשר לתאגיד לפנות לבית המשפט בבקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב עם נושיו ואישורו. התיקון ייכנס לתוקף ביום 18 במרס 2021, ויעמוד בתוקפו במשך שנה שאותה רשאי המחוקק להאריך בשנה נוספת.
התיקון נועד לאפשר לתאגידים שנקלעו לקשיים בעקבות משבר הקורונה, ואינם יכולים לפרוע את חובותיהם במועדם, לפתוח בהליך אשר אינו הליך חדלות פירעון, ולטפל בקשיים אליהם נקלעו באופן מאורגן ובשקט יחסי. ההנחה העומדת בבסיס התיקון היא כי לפחות בחלק מהמקרים נקלעו תאגידים למצוקה כלכלית זמנית בלבד בשל המשבר, שתוכל לבוא לפתרונה כאשר תתפזר עננת אי-הוודאות לגבי מועד ואופן חזרת המשק לפעילות סדירה או כאשר תשוב פעילות המשק למסלולה הרגיל. בנוסחו הנוכחי ועד לכניסת התיקון לתוקף, מאפשר חוק חדלות פירעון לתאגידים בקשיים, המעוניינים לנקוט בהליך של שיקום (להבדיל מפירוק), לבחור באחד משני מסלולים: המסלול האחד הוא הליך חדלות פירעון מלא, במסגרתו ניתן צו לפתיחת הליכים במסלול של שיקום, המעניק כלים ייחודיים להפעלת התאגיד בתקופת תוקפו של הצו. במסלול זה מועברים ממועד מתן הצו השליטה בתאגיד וניהולו מההנהלה הקיימת לנאמן חיצוני, הממונה על ידי בית המשפט, אשר אחד מתפקידיו לפעול לגיבוש תכנית הבראה לחברה. המסלול השני הוא הליך לאישור הסדר חוב, שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של חובות התאגיד לנושיו. במסגרת הליך זה פונה התאגיד לקבלת אישור מבית המשפט להבאת הסדר חוב לאישור אסיפות הנושים, כאשר השליטה והניהול נותרים בידי ההנהלה הקיימת, אשר רשאית להמשיך להפעיל את התאגיד כ"עסק חי". במסלול זה לא ממונה נאמן, ובית המשפט רשאי (אך לא חייב) למנות מנהל הסדר, אשר תפקידיו טכניים בעיקרם.
הבדל מהותי נוסף בין המסלולים נמצא בהגנות המוענקות לתאגיד מפני נושיו, בתקופת הביניים עד לגיבוש תכנית הבראה או הסדר חוב. במסלול הראשון מוקפאים כל ההליכים נגד התאגיד עם מתן הצו לפתיחת הליכים. לא ניתן להמשיך או לפתוח בהליכים משפטיים ובהליכי גבייה נגדו, ועיקולים שהוטלו על נכסיו בטלים. לעומת זאת, המסלול השני אינו מעניק הקפאת הליכים אוטומטית, וברירת המחדל, כפי שנקבעה לאחרונה בפסיקת בתי המשפט המחוזיים, היא כי ההליכים נגד התאגיד לא יעוכבו.
מציאות זו מקשה מאד על תאגידים לעשות שימוש במסלול השני, ובנסיבות המשבר הנוכחי הם עלולים להידרש לבחור בין שתי חלופות בעייתיות: זו של חדלות פירעון מלאה לפי המסלול הראשון, שאינה מתאימה לתאגידים שנקלעו לקשיים בעקבות משבר הקורונה וצפויים להתאושש לאחריו; או זו של אפס מעשה, אשר צפויה למנוע מהם ארגון חובותיהם בהליך מסודר.
התיקון החדש בא לפתור קושי זה. הוא מאפשר לתאגידים שיבקשו להגיע להסדר חוב עם נושיהם ללא צו לפתיחת הליכים, לפנות לבית המשפט בבקשה לעיכוב הליכים לתקופה מוגבלת של עד 3 חודשים (עם אפשרות להארכתה ב-30 ימים נוספים), אשר במהלכם יפעלו לגיבוש הצעת הסדר ולאישורה באספות הנושים. סעד זה יעניק "מרווח נשימה" לתאגידים הזקוקים לכך, לצורך גיבושו של הסדר חוב ואישורו.
לצד זאת, בשל הצורך להגן על נושים אשר סעד עיכוב ההליכים ימנע מהם לפעול לגביית חוב החברה כלפיהם, נקבעו בתיקון הוראות נוספות שתכליתן לאזן בין הצורך בהגנה על הנושים לבין הצורך בשיקום החברה. לפי התיקון, יידרש תאגיד העותר בבקשה לעיכוב הליכים לצורך גיבוש הסדר חוב, לכלול בבקשה מספר פרטים: מתווה ראשוני להסדר החוב; תכנית שבה יפורט אופן הפעלת החברה בתקופת עיכוב ההליכים, לרבות ההכנסות הצפויות מההפעלה וממקורות נוספים, ההוצאות הצפויות, תכנית עסקית ופעולות הנחוצות להפעלה; פירוט אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד עד לאישור הסדר החוב; ודוח כספי מבוקר לשנת 2019, אם קיים.
עם עיכוב ההליכים, לא יהיה התאגיד רשאי לשלם את חובות העבר שלו (שנוצרו טרם הגשת הבקשה); יוקפאו ההליכים המשפטיים והליכי הגבייה המתנהלים נגדו; ויבוטלו העיקולים שהוטלו על נכסיו. כן יחולו הוראות מיוחדות על הפעלת התאגיד, שמטרתן לאפשר לו להמשיך בפעילותו השוטפת תוך הגבלתו מלבצע שינויים חד צדדיים העלולים לפגוע בנושיו.
על אף הביקורת הרבה שהושמעה בעניין, קבע המחוקק כי עם מתן עיכוב הליכים נגד תאגיד בהתאם לתיקון, ימונה מנהל הסדר (עורך דין או רואה חשבון) מתוך רשימה שיציג הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. למנהל ההסדר לא יוקנו סמכויות אופרטיביות כמו אלה שמוקנות לנאמן שממונה לפי המסלול הראשון, ותפקידו יתמצה בקבלת מידע והעברתו לנושים ולבית המשפט, ובפיקוח על התנהלותו התקינה של התאגיד. מנהל ההסדר יחזיק בסמכויות לקבלת מידע, יפעל להבטחת ניהולו התקין של התאגיד ושמירה על נכסיו, ויסייע בניהול משא ומתן לגיבוש הסדר החוב. מנהל ההסדר אף ישתתף בישיבות הדירקטוריון של התאגיד, אלא אם סבר בית המשפט שאין בכך צורך.
הוראה משמעותית נוספת בתיקון היא האפשרות להחיל את עיכוב ההליכים גם על צד שלישי, דוגמת נושא משרה בחברה, אם הדבר חיוני לגיבוש הסדר החוב ואם ההליכים נגד נושא המשרה נובעים מפעילותו בתאגיד או מחובות של התאגיד.
אכן, רבים התאגידים שנקלעו לקשיים בעקבות משבר הקורונה, אשר אין הצדקה כלכלית כי יינקטו בהליך חדלות פירעון "קלאסי". ראוי לאפשר להם לחלץ עצמם ממצוקתם הזמנית באמצעות הליך משפטי רך יחסית, ובמינימום זעזועים. עם כניסת התיקון לתוקף, תהיה סלולה בפני תאגידים שנקלעו לקשיים הדרך לעשות כן.
מחלקת חדלות פירעון במשרדנו עומדת לרשותכם לשם מתן סיוע משפטי מקצועי ויצירתי בכל ההיבטים הנוגעים לחברות בקשיים, הבראת חברות וחדלות פירעון.