ביום 17 בינואר השנה פרסמה רשות המסים את חוזר מס הכנסה 01/2022, בעניין "האמנה המולטילטרלית ליישום אמצעים הנוגעים לאמנות מס למניעת שחיקת בסיס והסטת רווחים", שמטרתה למנוע שימוש לרעה באמנות למניעת כפל מס.
אמנות למניעת כפל מס נועדו למנוע תשלום מסים של נישום לשתי מדינות (דוגמת מדינת תושבותו והמדינה בה מתקיימת פעילותו העסקית), אך לעתים נעשה בהן שימוש להסטת רווחים בין מדינות ולביצוע הפחתת מס. האמנה המולטילטרלית מבקשת למנוע זאת, בכך שהיא מאפשרת חילופי מידע רלוונטי בין מדינות.
האמנה המולטילטרלית משנה את אופן יישומן של אמנות קיימות למניעת כפל מס, על ידי הוספת הוראות חדשות אליהן והחלפת הוראות קיימות בהן, בתנאי ששתי המדינות שהן צד לאמנה הסכימו לאשר את התיקון או את השינוי. מדינת ישראל חתמה על האמנה המולטילטרלית בשנת 2017, והיא אושררה בכנסת בשנת 2018.
חוזר רשות המסים דן בהרחבה בסעיפי האמנה, ומסביר את השפעתה על האמנות הבילטרליות למניעת כפל מס שעליהן חתומה ישראל. החוזר מציג הן דוגמאות כלליות, והן מקרים ספציפיים שבהם שימוש באמנות המס עשוי לדעת הרשות לייצר יתרון מס בלתי מוצדק לנישום.
כך לדוגמה עוסקת האמנה המולטילטרלית בשימוש שנעשה לעתים ב"ישויות שקופות", לניצול לרעה של אמנות למניעת כפל מס. המונח "ישות שקופה" מתאר תאגיד שלפי הדין הפנימי של מדינה מתקשרת אינו ממוסה ברמת הישות עצמה, אלא ברמת בעל הזכות המחזיק בישות. דוגמה לישות כזו במדינת ישראל היא החברה המשפחתית, או חברת הבית. דוגמה מוכרת בארצות הברית היא ה-LLC.
כאשר "ישות שקופה" מפיקה הכנסות במדינה אשר לה אמנת מס עם מדינת תושבותם של בעלי הזכות בישות, ובהיעדר הוראה אחרת, יחסו הכנסות הישות תחת הוראות האמנה. כך יכולים בעלי הזכויות בישות שאינם תושבי המדינה בה הפיקו הכנסה, להנות מהיתרון שגלום באמנת המס בין המדינה המתקשרת לאותה מדינה.
האמנה המולטילטרלית מגבילה תכנון מס כזה, וקובעת שהטבות המס שבאמנה למניעת כפל מס יחולו רק אם יש הצדקה להחילן, בו זמנית, גם על הישות השקופה וגם על בעלי הזכויות בה, כך שלא יהיה ניתן להפריד ביניהם. נדגים זאת:
חברה א' היא ישות שקופה, תושבת מדינה A. חברה א' פועלת ומפיקה הכנסות במדינת ישראל, אשר לה אמנת מס עם מדינה A. חלק מבעלי הזכויות בחברה א' הם תושבי מדינה A, וחלקם תושבי מדינה אחרת, שלה אין אמנה עם מדינת ישראל. האמנה המולטילטרלית קובעת כי על אף שישות א' היא תושבת מדינה A, רק החלק מהכנסותיה המיוחס לבעלי הזכויות בה שהם גם תושבי מדינה A, יחסה תחת הוראות אמנת המס בין המדינות. הוראות אמנת המס המקלות לא יחולו על החלק המיוחס לבעלי הזכויות שאינם תושבי מדינה A, ומדינת ישראל תהיה זכאית למסות את אותו חלק בשיעור המס המלא החל עליו.
נזכיר כי בדומה לרוח האמנה המולטילטרלית, שנועדה למנוע הפחתות מס על ידי שימוש בלתי נאות באמנות מס, מקדם ארגון ה-OECD בימים אלה החלטה בעניין מס חברות גלובלי מינימלי, עליו הרחבנו בפרסומנו מיום 22 באפריל 2021. גם זאת, במטרה למנוע ניצול לרעה של משטרי מס מקלים והקמת מבני החזקות שיאפשרו תשלום מס נמוך.
החלת מס חברות גלובלי מינימלי עשויה לייתר חלק גדול מאמנות המס הקיימות כיום, ובכלל זה גם חלקים מהוראות האמנה המולטילטרלית, כך שנישומים אשר פועלים דרך מבנה החזקות המאפשר כיום תשלום מס מופחת על ידי קיום פעילות במדינות בהן אין מס חברות כלל, יתקשו בעתיד להתחמק מתשלום מס.
לפרטים נוספים ולייעוץ ניתן לפנות לעו"ד בועז פיינברג ממחלקת המסים במשרדנו.