ביום 4 בנובמבר 2021 אושר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת "חוק ההסדרים" לשנות התקציב 2021 ו-2022.[1] בין שלל פרקי חוק זה אושר גם פרק ט"ז – חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021.[2]
בין המלצות הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים (ועדת שטרום), הוצע לחייב גופים פיננסיים המחזיקים במידע על לקוחותיהם, לאפשר גישה ממוחשבת למידע זה לגופים המספקים שירותי מידע פיננסי הפועלים בשירות לקוחותיהם. יישום המלצות הוועדה התבצע בין היתר באמצעות "חוק שטרום", [3] אך הפרק הרלוונטי בחוק מעולם לא נכנס לתוקף (מעולם לא הותקנו התקנות שהיוו תנאי לכניסתו לתוקף), וממילא לא יושם בפועל.
במהלך השנתיים האחרונות קידם בנק ישראל, במקביל לגיבוש חוק מתן שירות מידע פיננסי, את הגדרתו של סטנדרט ל"בנקאות פתוחה". בנק ישראל אימץ סטנדרט טכנולוגי מתאים,[4] וביצע התאמות ליישומו במשק הישראלי. לצורך כך פרסם בנק ישראל כבר ביום 24 בפברואר 2020 את הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 368 בעניין "יישום תקן של בנקאות פתוחה בישראל". הוראה זו חלה (בשלב זה) על הבנקים ועל חברות כרטיסי האשראי, שכן הם גופים המפוקחים על-ידי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, וחלה עליהם רגולציה לעניין בנקאות פתוחה.
פתיחת תשתית הבנקאות הפתוחה בישראל לצדדים שלישיים שאינם מפוקחים בידי הפיקוח על הבנקים, הייתה כפופה עד היום להשלמת חקיקה בנושא ולהחלת רגולציה מתאימה על גופים אלה. אישור חוק מתן שירותי מידע פיננסי מהווה את הבסיס לפתיחת התשתית כאמור. הוא מחליף את הפרק הנזכר לעיל ב"חוק שטרום", ופותח את אפשרות הגישה למידע פיננסי באופן שצפוי, לדעת מנסחי החוק, להסיר חסמי תחרות הן מצד הביקוש והן מצד ההיצע: מצד הביקוש – החוק עתיד לאפשר ללקוחות לקבל את מלוא המידע על השירותים הפיננסיים אותם הם צורכים ועל עלויותיהם, להבין את מצבם הפיננסי ולעקוב אחריו באופן שוטף, לערוך השוואה בין מוצרים ושירותים פיננסיים המוצעים על-ידי הגופים הפיננסיים ולהשוות בין עלויותיהם (כגון עמלות וריביות); מצד ההיצע – החוק עשוי להפחית את היתרון של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי כגופים המחזיקים באופן בלעדי במידע הפיננסי של לקוחותיהם, ולאפשר כניסת ספקי שירותים פיננסיים חדשים לשוק זה, שיכולים לספק שירותי ערך ללקוח תוך התחשבות במאפייניו.
החוק קובע חובת רישוי שתחול על גופים פיננסיים אשר יהיו מעוניינים לספק שירותי מידע פיננסי (רשות ניירות ערך נקבעה כמאסדר של הגופים הפיננסיים שאינם כפופים כבר כיום לפיקוח אחר, ואשר יבקשו לפעול במסגרת הבנקאות הפתוחה); ומסדיר את החובות שיוטלו על גופים אלה לעניין פעילותם כמקורות מידע.
החוק מגדיר מספר "סלי מידע", המהווים את סוגי המידע הפיננסי שיידרשו הגופים הפיננסיים לאפשר לנותני שירותי המידע גישה אליהם.[5] אלה כוללים: חשבונות תשלומים (יתרות ותנועות בחשבון); כרטיסי חיוב (פירוט השימוש בכרטיס והעמלות בעד השימוש בכרטיס); אשראי (יתרות האשראי, הריביות והעמלות שמשלם הלקוח בעד האשראי); חסכונות (סכומי החיסכון, הריביות וההצמדות שהלקוח מקבל תמורת חיסכון, והעמלות המשולמות תמורת חיסכון); וניירות ערך (סוגי ניירות הערך, הפעילות שבוצעה בהן, והעמלות המשולמות תמורת תיק ניירות הערך).
על פי החוק תחול החובה לאפשר לנותני שירות מידע פיננסי גישה מקוונת למידע, רק לגבי "מידע בנקאי" (סלי המידע הנזכרים לעיל), והיא תחול על בנקים, חברות כרטיסי האשראי, סולקים, בעלי רישיונות למתן שירותי פיקדון ואשראי, קופות גמל וחברות ביטוח (בכל הנוגע למידע הנשמר אצלן במסגרת שירותי מתן אשראי), בעלי רישיון למתן אשראי ובעלי רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי.
החוק כולל מספר שינויים שידרשו תיקון של הוראת בנק ישראל בעניין תקן הבנקאות הפתוחה, בהם: שינוי בסלי המידע שאותם נדרשים הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לחשוף במסגרת הבנקאות הפתוחה; שינויים בלוחות הזמנים לכניסתה לתוקף (במסגרת הדיונים בהצעת החוק הוחלט על דחיית כניסתה לתוקף של הפעימה הקרובה שנקבעה בהוראת בנק ישראל); שינויים בתחום איסור ניגוד עניינים (החוק אוסר על נותן שירות מידע פיננסי לבצע כל פעולה שיש בה ניגוד עניינים, כשהוא פועל על בסיס מידע אליו נחשף באמצעות הבנקאות הפתוחה); החוק קובע גם הוראות מיוחדות לעניין חשבונות משותפים, שמבקשות ליצור עבורם הסדר פשוט, נוח ומהיר לקבלת שירותי מידע פיננסי. נקבע כי בעת פתיחת חשבון משותף, נדרש הבנק להציע לשותפים בחשבון לתת את הסכמתם לחשיפת מידע במתכונת "ביחד ולחוד", ובאשר לחשבונות "ביחד ולחוד" שנפתחו בטרם כניסת החוק לתוקף, יוכל הבנק להסתפק בהסכמת אחד השותפים בלבד לחשיפת מידע, ללא צורך בקבלת הסכמה חדשה לשימוש במנגנון "ביחד ולחוד".
תחילתו של החוק ביום 14 ביוני 2022, והוא קובע לוחות זמנים מדורגים לתחולת חובות מסירת המידע, בהתאם לזהות מקור המידע ולסוגי המידע שאותם נדרש לחשוף.[6] כך למשל, מקור מידע שהוא בנק או תאגיד עזר יידרש לחשוף את סלי המידע בעניין אשראי וחסכונות החל מיום 14 בדצמבר 2022, ואת סל המידע בעניין ניירות ערך החל מיום 14 ביוני 2023; ולגבי חשבונות של תאגידים (לעניין כל סלי המידע הרלוונטיים להם) – החל מיום 14 בדצמבר 2023. מקור מידע שהוא סולק (חברות כרטיסי האשראי המופרדות ושני הסולקים החדשים שקיבלו רישיון מבנק ישראל לפני כשנתיים), יידרש לחשוף את סל המידע בעניין אשראי החל מיום 14 בדצמבר 2022; ולגבי חשבונות של תאגידים (לעניין כל סלי המידע הרלוונטיים להם) – החל מיום 14 בדצמבר 2023. נקבעו לוחות זמנים גם למקורות מידע נוספים, כגון בעלי רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, גופים מוסדיים, בעלי רישיון למתן אשראי ובעלי רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי.
לחוק מתן שירות מידע פיננסי פוטנציאל לבצע מהפכה של ממש – לאפשר ללקוחות לקבל במקום אחד ובזמן אמת תמונה מלאה לגבי מגוון המוצרים והשירותים הפיננסיים אותם הם צורכים ממגוון נותני שירותים; לקבל תמונה כזו גם לגבי מצבם הפיננסי ולעקוב אחריה בנוחות; ולהשוות באופן מושכל בין מוצרים ושירותים הניתנים על-ידי גופים שונים. חשיפת המידע על-ידי מקורות המידע עשויה גם להגדיל את מספר השחקנים בענף, להקל על הלקוחות לעבור ביניהם, ולקדם חדשנות טכנולוגית ופיננסית בשוק הישראלי.
חוק זה מהווה נדבך ראשון של יישום בנקאות פתוחה בישראל, כאשר הנדבך השני עתיד לעסוק בשירותי תשלום מתקדמים, המאפשרים ללקוחות לצרוך שירותים פיננסיים מגופים שונים באופן המייצר "פריקות" של שירותים אלה (שכיום ניתנים לרוב על-ידי ספק פיננסי אחד, כגון הבנק, המהווה "One Stop Shop").
לפרטים נוספים ולייעוץ בנושא, ניתן לפנות לעו"ד אביעד לחמנוביץ' או עו"ד גיא פוקס ממחלקת הבנקאות במשרדנו.
[1] חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021.
[2] החוק אושר על-ידי ועדת הכלכלה ביום 21 באוקטובר 2021.
[3] החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017. חוק זה תיקן את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ז-2017 על-ידי הוספת פרק י"א1 לחוק, העוסק בשירות להשוואת עלויות פיננסיות.
[4] NextGenPSD2 המפורסם על-ידי "קבוצת ברלין".
[5] התוספת השלישית לחוק.
[6] סעיף 72 לחוק.