יום עצמאות 74 שמח למדינת ישראל!
כמה עובדות שאולי לא ידעתם על דגל מדינת ישראל
- דגל מדינת ישראל נקבע רק בחלוף כמה חודשים מהכרזת העצמאות של המדינה הצעירה, ביום 28 באוקטובר 1948. ניתן אמנם לראות את הדגל תלוי מאחורי דוד בן גוריון בתמונה המפורסמת של הכרזת המדינה, אולם בשלב זה הוא עדיין לא היה דגלה הרשמי של המדינה, אלא דגלה של התנועה הציונית, והוא אינו תואם במדויק את הדגל שנקבע לאחר מכן בהכרזה הרשמית על דגל מדינת ישראל.
- ההכרזה על דגל מדינת ישראל קובעת בדיוק קפדני את פרטיו – גודלו (220X160 ס"מ, אותו ניתן לשנות כל עוד נשמרים היחסים), רוחב פסי התכלת בקצוות, רוחב פסי התכלת מהם מורכב מגן-הדוד, המרחק הדרוש בין פסי התכלת לקצה הדגל, ואופן הצבתם המדויק של בסיסי המשולשים המרכיבים את מגן-הדוד ביחס לפסי התכלת.
- לדגל המדינה מעמד משפטי המעוגן בחוק מיוחד, המתייחס גם לסמל המדינה ולהמנונה. החוק קובע, למשל, שהמדינה מחויבת לרכוש דגלים מתוצרת הארץ בלבד, ושבניינים רשמיים במדינת ישראל מחויבים בהנפת הדגל. החוק קובע גם שאסור לעשות שימוש בדגל לשם מסחר, עסק או משלח-יד. לדוגמה, הדגל לא יכול להיות חלק מלוגו של חברה.
- פגיעה בכבוד הדגל או סמל המדינה היא עבירה פלילית בישראל, שדינה מאסר עד שלוש שנים או קנס. מעניין לציין שבמדינות אחרות, דוגמת ארצות הברית, שריפת או ביזוי הדגל הן דווקא פעולות המוגנות במסגרת חופש הביטוי המעוגן בחוקה.
- מכוח חוק הדגל הותקנו גם תקנות שקובעות כיצד מותר להשתמש בדגל המדינה בפומבי, כיצד יש להניף את הדגל על תורן, וכיצד מותר להניף את הדגל בצירוף דגלים אחרים (למשל, דגל המדינה חייב להיות מונף מצד ימין, ולא יכול להיות קטן או נמוך מהדגל השני).
- ואנקדוטה היסטורית לסיום: ועדת הסמל והדגל של מועצת המדינה הזמנית העדיפה דווקא עיצוב אחר לדגל – שני פסים כחולים עבים על רקע לבן, וביניהם שבעה כוכבי זהב הדומים למגן דוד (זאת לפי הצעתו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל בספרו "מדינת היהודים"). לבסוף אומץ בכל זאת הדגל של התנועה הציונית במספר שינויים קטנים, בעיקר בשל הפופולריות ההיסטורית הרבה לה זכה בקרב יהדות התפוצות והארגונים הציוניים.[1]
[1] וראו למשל אלכסנדר מישורי "לקורותיו של דגל מדינת ישראל" קתדרה 62 155 (דצמבר 1991).