"חוק האנג'לים" הוא כינויו של סעיף 20 לחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011, אשר נחקק כהוראת שעה, וביסודו הטבת מס שנועדה לתמרץ השקעות בחברות הזנק (סטארט-אפ) בישראל על ידי משקיעים פרטיים ("אנג'לים").
החוק מאפשר לאדם פרטי אשר השקיע בחברת הזנק (חברה עתירת הוצאות מחקר ופיתוח) בתמורה להקצאת מניות בחברה, ואשר השקעתו עומדת בקריטריונים הקבועים בחוק ל"השקעה מזכה", לנכות את סכום השקעתו מכלל הכנסתו החייבת בשנת המס שבה בוצעה ההשקעה בחברה, כאילו הייתה הוצאה עסקית בידיו. במצב רגיל, לעומת זאת, רכישת מניות בחברה היא הוצאה הונית, אשר ההכרה בה מתבצעת על ידי יצירת "מחיר מקורי" בגובה ההשקעה, שמופחת מן התמורה רק בעת מכירת המניות לצורך חישוב רווח ההון.
החוק המקורי נכנס לתוקף ביום 1 בינואר 2011, וכלל דרישות בירוקרטיות לא פשוטות לשם מימוש ההטבה. אחד התנאים לקבלת ההטבה היה קבלת אישור מראש מהמדען הראשי (כיום רשות החדשנות) לכך שהחברה עומדת בתנאים המקנים למשקיעים בה זכאות להטבה ("חברת מטרה" כהגדרתה בחוק).
בהתאם לחוק המקורי, משקיע לא ידע במועד ההשקעה האם יזכה בהטבת המס, משום שחלק מהקריטריונים נבדקו רק בסוף תקופת ההטבה, בתום שלוש שנים. בנוסף, חלק מהתנאים לא היו בשליטת המשקיע, אלא תלויים בפעילות החברה, כמו הדרישה להיקף הכנסות מרבי של החברה ביחס להוצאותיה על מחקר ופיתוח במהלך השנה שבה שולם לה סכום ההשקעה והשנה שאחריה, שמעבר לו החברה כבר לא תזכה את משקיעיה בהטבה. דרישות צופות פני עתיד אלו גרמו לחוסר וודאות אצל המשקיעים ובכך יצרו חסמים משמעותיים לביצוע ההשקעות.
ביום 1 בינואר 2016, בניסיון להגמיש חלק מהדרישות הנוקשות, נכנס לתוקפו תיקון לחוק, אשר לצד המסלול של "חברת מטרה", הוסיף מסלול הטבה נוסף עבור "חברה מתחילה". מסלול חלופי זה כלל קריטריונים שניתנים לבירור כבר במועד ההשקעה. נקבע כי חברה מתחילה היא חברה שטרם חלפו 48 חודשים מיום התאגדותה (או שטרם חלפו 12 חודשים מתום תקופת סיוע שקיבלה, אם קיבלה, מהמדען הראשי); וכי היקף מכירותיה, הוצאותיה והיקף ההשקעות שנעשו בה מיום התאגדותה ועד מועד ההשקעה – אינם משמעותיים. עוד נקבע שהמדען הראשי יאשר כי לפחות 70% מהוצאות החברה, בתקופה שמיום התאגדותה עד מועד ההשקעה, הן הוצאות מחקר ופיתוח.
לצד זאת, נקבע כי המדען הראשי יוסיף ויבחן מדי שנת מס את המשך קיומם בחברה של תנאים מסוימים, בפרט החלק היחסי של הוצאותיה על מחקר ופיתוח.
ניסיון זה לא הביא לתוצאה המיוחלת. חברות ההזנק אשר נמצאות בשלבי המחקר והפיתוח הראשוני מתאפיינות ברמת סיכון גבוהה, והמשקיעים לא ממהרים להשקיע בהם בשלב כה מוקדם. מעבר לעובדה שהמסלול החלופי אינו רלוונטי לחברות הזנק שפועלות כבר כמה שנים, השארת מנגנון הפיקוח על עמידה בתנאים מסוימים גם לאחר מועד ההשקעה, המשיכה להרתיע את המשקיעים.
החודש פרסם משרד האוצר להערות הציבור את טיוטות "הצעות המחליטים", שבכוונת האוצר לקדם במסגרת חוק ההסדרים ותקציב המדינה הקרוב. ההצעה מבקשת להקל בהליכים הבירוקרטיים, הדרושים לצורך קבלת ההטבה עבור השקעות מזכות שיבוצעו החל מיום 1 בינואר 2021, וכן להוסיף הטבה משמעותית (בנוסף להארכת תוקף הוראת השעה ביחס לזכאות על פי תנאי החוק הנוכחי, ביחס להשקעות שיבוצעו עד ליום 31 בדצמבר 2020).
עיקרי ההצעה
ראשית, מוצע להחליף את ההגדרות "חברה מתחילה" ו-"חברת מטרה", בהגדרה אחידה של "חברת מחקר ופיתוח" אשר השקעה בה תזכה בהטבה האמורה, בהתקיים תנאים דומים לאלו שקיימים כיום, לצד שאיבת קריטריונים מסוימים מהגדרת "מפעל טכנולוגי מועדף" בחוק עידוד השקעות הון, התשי"ט-1959.
שנית, מוצע לבטל את הצורך באישור מקדמי של רשות החדשנות על עמידה בתנאי החוק ואת הצורך בדיווח שנתי של החברה לרשות החדשנות ("מנגנון מסלול ירוק").
שלישית, האחריות לעמידה בתנאי החוק, לרבות עמידה בתנאי ההשקעה ובתקופה ההטבה, תהא על המשקיע; אך האחריות לדיווח על כך שהחברה אינה עומדת בתנאי ההגדרה של חברת מחקר ופיתוח, תהא על החברה עצמה.
התיקון המוצע מאחד למעשה את שני המסלולים הקיימים בחוק כיום, ומבטל את הדרישה לבחינת זכאותו של המשקיע רק בתום שלוש שנים מיום ההשקעה. לאור זאת, יוכל המשקיע ליהנות מוודאות באשר לקבלת ההטבה כבר במועד ההשקעה, ולכן סבורים במשרד האוצר כי השינוי ישפר עד מאוד את התמריץ להשקעה.
לצד האמור, אם עד עכשיו מגן המס מסכום ההשקעה עמד על מס שולי, מוצע כעת לעדכן את מגן המס הנובע מההשקעה ולהעמידו על מס רווחי הון (25%-30%) בלבד.
מסלול הטבה חלופי – שחלוף מניות
במקביל לתיקונים בחוק האנג'לים הנוכחי מוצע להוסיף מסלול הטבה אחר, שיאפשר דחיית תשלום רווח הון שנוצר למשקיע בגין פעולת מכירה של מניות חברת הזנק שברשותו (לרבות מיזוג חברה או הנפקה בבורסה), ככל שביצע השקעה בחברת מחקר ופיתוח אחרת בתקופה של 12 חודשים ממועד המכירה ("מסלול שחלוף מניות").
הוספת מסלול שחלוף מניות מהווה הטבה משמעותית, אשר מומחי מס קראו שנים ליישומה ביחס להשקעה במניות.
לטבלה המסכמת את השינויים המוצעים יש ללחוץ כאן.