"חגי הקניות של נובמבר" הם כבר מזמן לא אירוע למביני דבר בלבד. בשנים האחרונות חלה צמיחה משמעותית בשיעור הרכישות ברשת בקרב צרכנים ישראליים, לצד עליה בסל הקניות הממוצע, באתרים ישראליים וזרים כאחד.
איך יסייע לנו הדין, כאשר רכשנו באתר אינטרנט, אך המוצר הוא לא בדיוק מה שהזמנו, רצינו ודמיינו? לא בכל האתרים מדיניות ההחזרה ברורה, לא כל האתרים יזכו אותנו על דמי המשלוח, משך ההמתנה לזיכוי בגין המוצר עלול להיות ארוך, ואנו עשויים להיאלץ לעבור בסניף הדואר על מנת להחזיר את הפריט.
על רקע זה בדיוק הכנו עבורכם מדריך מקוצר לביטול עסקה והחזרת מוצרים לאתרי מסחר מקוון בישראל.
רכישה מאתר אינטרנט ישראלי
סוגיה זו כפופה לדין,[1] ואלו עיקריו:
מסמך גילוי:[2] לאחר ביצוע רכישה מאתר אינטרנט (המכונה בדין ״עסקת מכר מרחוק״), מחויב המוכר לאפשר לצרכן לקבל טופס גילוי הכולל את פרטי העסקה ותנאיה, לרבות מידע בדבר הזכות לבטלה.
ביטול עסקה:[3] ניתן לבטל עסקת מכר מרחוק בנכס החל מיום עשייתה ועד 14 יום מיום קבלת הנכס, או עד 14 יום מקבלת מסמך הגילוי, לפי המאוחר. כלומר, היעדר פרטים בכתב משמעו הארכת התקופה בה רשאי הצרכן לבטל את העסקה. אם בית העסק מסרב לבטלה, החוק מאפשר לצרכן לתבוע, בנוסף להחזרת הכספים ששולמו, פיצוי עונשי שייקבע על ידי בית המשפט, שיכול להגיע עד ל-10,000 ש"ח. הוראות אלו אינן חלות על עסקאות מסוימות, דוגמת ״עסקאות בטובין פסידים״ (מוצר שיאבד מערכו עד החזרתו), וכן טובין שיוצרו במיוחד עבור הצרכן בעקבות העסקה.
החזר כספי ודמי ביטול:[4] עם השבת המוצר לעסק, מחויב העוסק להחזיר לצרכן, בתוך 14 יום מיום קבלת ההודעה על ביטול העסקה, את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם, לבטל את החיוב בשל העסקה, ולמסור לצרכן עותק מהודעת ביטול החיוב. העוסק לא רשאי לגבות מהצרכן סכום מעבר לדמי ביטול בשיעור של עד 5% ממחיר המוצר או 100 ש"ח, לפי הנמוך. ביטל הצרכן את העסקה בשל אי התאמה בין המידע שהוצג לו לבין המוצר שקיבל, בשל אי אספקת המוצר במועד שנקבע, או בשל כל הפרה אחרת של העסקה בידי העוסק – אסור לגבות מהצרכן דמי ביטול כלשהם.
דמי המשלוח:[5] דמי הביטול שרשאי העוסק לנכות מההחזר הכספי כוללים גם הוצאות שהוציא בשל משלוח, אריזה, והוצאה אחרת שהעוסק הוציא או התחייב בה בשל ההתקשרות בעסקה או בשל ביטולה. במלים אחרות, המוכר אינו נדרש להשיב לצרכן, למשל, את דמי משלוח ששילם בגין הרכישה.
אם מדובר ברשת בעלת חנויות פיזיות, כדאי לבדוק האם אפשר להחזיר את המוצר בחנות ובכך לחסוך את ההמתנה להחזר הכספי ואת דמי המשלוח. חלק מהאתרים מוסיפים לאריזה מדבקת גוביינא ובה כתובת העוסק, אותה ניתן להדביק על האריזה ולשלוח אותה בחינם חזרה לעוסק באחד מסניפי הדואר. בכל מקרה, חשוב לשמור על הוכחה להחזרה, כמו תשלום עבור השילוח.
רכישה מאתר אינטרנט בחו״ל:
סוגיה זו אינה מוסדרת בדין הישראלי באופן בו מוסדרת רכישה מאתר מקומי, ויש להביא זאת בחשבון בעת הרכישה.
בהתאמה, הרשויות העוסקות בהגנת הצרכן הישראלי אינן מטפלות, ככלל, בעסקאות שנעשו עם גופים זרים. לכן כדאי לבצע את הבדיקות הנדרשות קודם להשלמת ההזמנה. בכל מקרה של כשל תמורה או חיוב בידי העוסק שלא אושר על ידכם, מומלץ לפנות לחברת האשראי.
לפני הרכישה כדאי לוודא את מהימנות האתר. מסירת פרטים מזהים כמו שם, כתובת או פרטי אשראי לגורם שאינו מהימן עלולה להוביל לשימוש בפרטים אלה לביצוע חיובים בשמנו ללא הרשאה. כדאי לחפש מידע על מהימנות האתר בחיפוש חופשי באינטרנט. חפשו את שם התאגיד המפעיל את האתר, הארץ בה הוא רשום ומספרו. אם המידע אינו נגיש, זו נורה אדומה.
כדאי גם לבדוק לפני הרכישה את תנאי השימוש ותקנון האתר. אלו יספקו מידע רב אודות דרך הרכישה, אופן אספקת המוצרים ומדיניות החזרות וביטולים. מדיניות ההחזרות אינה אחידה בין מדינות שונות ותנאי ביטול העסקה והשילוח משתנים בהתאם. בדקו האם ותוך כמה זמן ניתן להחזיר את המוצר, מי נושא בעלויות המשלוח והאם סכום הרכישה עתיד להיות מוחזר במלואו במקרה של השבת המוצר.
כמובן, על מנת לנצל את המבצעים באתרים אלו חשוב לשים לב לתקרת המס הקבועה בישראל (פטור מלא בקנייה עד גובה של 75 דולר אמריקאי, לא כולל דמי המשלוח).
לייעוץ בנושא דיני הגנת הצרכן, ניתן לפנות לעו"ד עידו פרישתא, שותף במחלקה המסחרית במשרדנו.
[1] חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ("חוק הגנת הצרכן").
[2] סעיף 14ג(ב) לחוק הגנת הצרכן.
[3] סעיף 14ג(ג) לחוק הגנת הצרכן.
[4] סעיף 14ה(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן.
[5] סעיף 14ה(ד) לחוק הגנת הצרכן.