רגולציה בימי קורונה: עדכון בעקבות פרסום התקנות ברשומות

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה) (תיקון), התשפ"א-2020

בעקבות פרסום נוסחן הרשמי של התקנות שבכותרת, עודכנה רשימת מקומות העבודה שהותר להם לעבוד במהלך התקופה שמיום 25 בספטמבר 2020 בשעה 14:00 ועד ליום 10 באוקטובר 2020.

להלן מקומות העבודה שרשאים לעבוד, על פי התיקון:

• מקומות עבודה המופיעים ברשימה המפורטת בתוספת השנייה לתקנות, ובלבד שכניסת העובד למקום העבודה הכרחית לשם אספקת המוצר או השירות. התיקון שבכותרת מתבסס על הרשימה שהייתה בתקנות טרם קביעתו, למעט מספר תיקונים והרחבות נקודתיות.
• חברות הייטק – ובלבד שהן עומדות בתנאים 1 ו -2 להגדרת "מפעל טכנולוגי מועדף" לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, ושכניסת העובד למקום העבודה הכרחית לשם תחזוקה ותפעול של מערכות החברה.[1]
• בינוי ותשתית – כניסת עובד לעבודות בינוי ותשתית, ובלבד שאינה כוללת עבודה במבנה סגור. לעניין זה, מבנה שהותקנו בו 70% ממספר החלונות והדלתות ייחשב למבנה סגור.
• בכל מקומות העבודה – כניסת עובד הנדרשת לשם תחזוקת המקום או לשם תיקון ליקוי, הנדרשים בדחיפות לשם שמירה על שלמות מקום העבודה; שמירה על המקום; ביצוע משלוחים; תשלומי שכר; או כל עובד אחר שהגעתו הכרחית להמשך הפעילות התפקודית של מקום העבודה. כמו כן מותרת הגעה למקום העבודה לשם לקיחת ציוד או ביצוע עבודות לצורך מתן שירות חיוני אצל לקוח, לרבות קיום היכולת של עובדים אחרים לעבוד מהבית.
• הגעת עובד למקום עבודה שפעילותו הותרה במסגרת תקנות הסגר (תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת השהייה במרחב הציבורי והגבלת פעילות), התש"ף-2020; ותקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך), התש״ף-2020).
• כניסת עובד למפעל למתן שירותים קיומיים, כהגדרתו בחוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז-1967.
• כניסת עובד למפעל בעל היתר מיוחד לפי סעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, שניתן כדי שלא לפגוע בהליך העבודה. תותר כניסת מספר העובדים להם ניתן ההיתר לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, או 30% ממצבת העובדים, לפי הגבוה מהשניים.
• כניסה של עד 60% מהעובדים לתעשיות ביטחוניות ולמפעלים תומכים, כמפורט בתקנות.
• כניסת עובד למשרד ממשלתי, רשות מקומית, מועצה דתית או מוסד להשכלה גבוהה, שתחומי פעולתם אינם מפורטים בתוספת השנייה, מותרת במתכונת חירום.

במקרה בו מתקיימת נסיבה מבין הנסיבות המנויות המאפשרת שהייה של עובד במקום עבודה, חייב המעסיק למנות ממונה קורונה; לתלות שלטי יידוע על הכללים החלים על מקום העבודה; ולחתום על הצהרה, יחד עם ממונה הקורונה מטעמו, בטרם יאפשר לעובד לשהות במקום העבודה.

מעסיק שאפשר הגעה של עובד למקום עבודה, בניגוד להוראות אלו, דינו קנס לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977.

[1]  מפעל שהתקיימו בו, בכל שנת המס, כל התנאים הקבועים בפסקאות (1) ו-(2) שלהלן:

(1)   ההוצאות המסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח לפי כללי החשבונאות המקובלים (בהגדרה זו – הוצאות המחקר והפיתוח) של המפעל, בשלוש בשנים שקדמו לשנת המס, היו בשיעור של 7% לפחות בממוצע לשנה מסך הכנסות החברה בעלת המפעל, או עלו על 75 מיליון שקלים חדשים בשנה, ואם המפעל הוקם במהלך שלוש שנות המס האמורות – האמור בפסקה זו התקיים לגבי הוצאות המחקר והפיתוח שלו בתקופה שממועד הקמתו; לעניין זה, "הכנסות" – בניכוי הכנסות מסוגים שיקבע שר האוצר, המועברות לאחר, ובלבד שלגבי הנעבר התקיים אחד מאלה:

(א)   הוא אינו צד קשור לחברה בעלת המפעל;

(ב)   הוא צד קשור לחברה בעלת המפעל ומנהל רשות המסים אישר את ניכוי ההכנסה.

(2)   בחברה בעלת המפעל התקיים אחד או יותר מאלה:

(א)   20% או יותר מעובדיה הם עובדים אשר מלוא שכרם שולם ונרשם בדוחות הכספיים שלה כהוצאות מחקר ופיתוח או שהיא מעסיקה 200 עובדים כאמור או יותר;

(ב)   קרן הון סיכון כהגדרתה בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, השקיעה בחברה 8 מיליון שקלים חדשים לפחות, והחברה לא שינתה את תחום עיסוקה אחרי מועד השקעה זו;

(ג)    הכנסותיה בשלוש השנים הקודמות לשנת המס עלו ב-25% או יותר בממוצע ביחס לשנת המס שקדמה להן, ובלבד שמחזור עסקאות החברה בשנת המס ובכל אחת משלוש השנים שקדמו לה היה 10 מיליון שקלים חדשים או יותר;

(ד)   מספר העובדים בשלוש השנים הקודמות לשנת המס גדל ב-25% או יותר בממוצע ביחס לשנת המס שקדמה להן, ובלבד שבשנת המס ובכל אחת משלוש השנים שקדמו לה החברה העסיקה 50 עובדים לפחות.