חוק לדחיית מועדי תשלומי מסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה), התשפ"א-2020

חוק הקובע שורת תיקונים לחקיקה כלכלית הנלווית לניהול משבר הקורונה. עיקרי התיקונים – כדלהלן:

• • תיקון לחוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 ("החוק"):
    • נקבע כי אם שולם למעסיק מענק לפי החוק, ונקבעה זכאותו למענק אחר לעניין עובדיו על פי דין או החלטת הממשלה, המענק ששולם למעסיק לפי החוק יובא בחשבון לעניין המענק האחר, והמעסיק לא יידרש להצהיר שלא קיבל מענק לפי החוק.
    • נקבע כי המועד האחרון להגשת בקשה לקבלת מענק בגין החודשים יוני עד אוקטובר 2020 יהיה 31 בינואר 2021.
  • תיקון לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה), התש"ף-2020 ("חוק הארכת תקופות").
    • חוק הארכת תקופות קובע הארכת מועדים בנושאי מס, הן כלפי נישומים והן כלפי רשויות המס. בין היתר, נקבעה בו תקופה אשר לא תובא בחשבון לעניין חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, ובלבד שמדובר במועדים אשר יום סיומם חל במהלך התקופה.
    • התיקון שבכותרת האריך תקופה זו כך שתעמוד עד ליום 30 ביוני 2021.

הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות) (מס' 3), התשפ"א-2020

• • חוזר החייב בבידוד יוכל לקיים את חובת הבידוד שלא במקום לבידוד מטעם המדינה, בתנאי ש:
    • ביצע בדיקת PCR בשדה התעופה. אם כבר החל לבצע את הבידוד במקום מטעם המדינה, יהיה עליו לבצע את הבדיקה לפני המעבר למקום בידוד אחר;
    • דיווח לנציג המוסמך על מקום הבידוד הביתי ותנאיו, והתחייב להגיע למקום הבידוד שלא בתחבורה ציבורית;
    • עמד בחובות דיווח על קיום תנאי הבידוד;
    • התחייב בכתב, טרם המעבר לבידוד בית, לבצע בדיקת PCR נוספת ביום התשיעי לתקופת הבידוד וביצע את הבדיקה כאמור;
    • חוזר שביצע בדיקת PCR לאחר היום התשיעי לתקופת הבידוד יוכל לקיים את חובת הבידוד במקום בידוד אחר החל ממועד ביצוע הבדיקה.

הודעת משרד הכלכלה והתעשייה: החל מדצמבר 2020 לא נדרש לקבל רישיון ליצוא ציוד חיוני

בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, בחודשים אפריל עד נובמבר 2020 נדרשו יצואנים שהיו מעוניינים לייצא ציוד המוגדר חיוני להתמודדות עם נגיף הקורונה, לקבל רישיון יצוא בהתאם לצו יצוא חופשי (הוראת שעה), התשפ"א-2020. מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה הודיע כי החל מיום 1 בדצמבר 2020, לא חלה יותר חובה זו, וייצוא מוצרים חיוניים לקורונה, כדלהלן, אינו חייב ברישיון ייצוא:

• • אלכוהול וחומרי חיטוי וניקוי;
  • ראגנטים;
  • מטושים וציוד בדיקה לקורונה;
  • כפפות ונישמיות.

חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2020

חוק המסדיר החזרת תשלומי מקדמה בשל ביטול אירועים אשר אמורים היו להתקיים מיום 12 במרץ 2020 ואילך, ושהחוזה בעניינם נכרת לפני יום זה. להלן עיקריו:

• • החוק קובע כי מז­מין אירוע ומפעיל אולם ששולמה לו מקדמה ינהלו משא ומתן בתום לב על מנת להסכים על מועד חלופי לאירוע שבוטל בעקבות הקורונה, אשר ייערך עד 5 חודשים ממועד האירוע המקורי או עד יום 1 ביוני 2021, לפי המאוחר. משא ומתן כאמור יתנהל בתוך חודשיים ממועד האירוע המקורי, או עד יום 1 במרץ 2021, לפי המאוחר. מפעיל האולם יישא בנטל להוכיח כי התנאים לקיום האירוע במועד חלופי הוצעו בתום לב.
  • אם הצדדים הסכימו על מועד חלופי לאירוע, אך גם הוא בוטל, או, אם מפעיל האולם לא הסכים לנהל משא ומתן בעניין מועד חלופי, או שניהל משא ומתן שלא בתום לב, מפעיל האולם ישיב למזמין האירוע את המקדמה, שממנה יוכל להפחית אך ורק הוצאות שהוציא לשם קיום מפגש "טעימות" ("הוצאות מיוחדות");
  • אם לאחר משא ומתן בתום לב, הצדדים לא הסכימו על מועד חלופי, או שמזמין האירוע החליט שלא לנהל משא ומתן, מפעיל האולם ישיב למזמין האירוע את סכום המקדמה אך יוכל להפחית את הסכומים הבאים: דמי ביטול עד לגובה 3,000 ש"ח או 5% ממחיר האירוע, לפי הנמוך; והוצאות מיוחדות.
  • אם בתוך חודש מיום דרישת תשלום מקדמה, מפעיל אולם לא השיב למזמין אירוע מקדמה שהוא זכאי לה לפי החוק, בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק עד לגובה 10,000 ש"ח.
  • הוראות החוק לא יחולו אם הצדדים הגיעו להסכמה מפורשת אחרת ביניהם לאחר יום 12 במרץ 2020.
  • תחילתו של החוק ביום 1 בינואר 2021. אם לפני מועד זה, הסכימו הצדדים על מועד אחד לעריכת האירוע, והאירוע בוטל בשל נגיף הקורונה, מפעיל האולם ישיב למזמין האירוע את המקדמה, שממנה יהיה רשאי לנכות הוצאות מיוחדות.

חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021); חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 53), התשפ"א-2020

תיקוני חקיקה שנועדו להסדיר את האופן שבו יחולק תקציב המדינה אם לא יתקבל התקציב השנתי לפני שתחל שנת הכספים הבאה ("תקציב המשכי"). אלו עיקרי הדברים:

• • הממשלה תהיה רשאית להוציא הוצאות כמפורט בחוק. בכלל זה, הממשלה תוכל להוציא בכל חודש סכום השווה לחלק ה-12 מההוצאה הממשלתית המותרת לשנה הקודמת או מתקרת ההוצאה הממשלתית לשנה הקודמת, בהצמדה לשיעור הגידול באוכלוסייה, לפי הנמוך; הוצאה המותנית בהכנסה; הוצאה של מפעלים עסקיים שפעלו בשנת הכספים הקודמת;[1] והחזר חובות קרן שאינו החזר חובות לביטוח לאומי.
  • כמו כן, עד סוף שנת 2021, או עד יום קבלת חוק התקציב לשנת 2021, לפי המוקדם, הממשלה תהיה רשאית להוציא הוצאות כמפורט להלן לשם מימון ההתמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד:
    • סכום שלא יעלה על 52.3 מיליארד ש"ח שיוקצה, בין היתר, לעניינים הבאים: בריאות, רווחה, ביטחון-פנים, עלייה וקליטה, מתן מענה לצורכי משרדי הממשלה, היערכות לקראת שנת הלימודים התשפ"א, שיפוי המוסד לביטוח לאומי, מענקים וסיוע לעסקים ולעצמאיים, עידוד תעסוקה והכשרות מקצועיות, הנחות בארנונה, תשתיות, טכנולוגיה, דיגיטציה, תכנית יציאה מהמשבר;
    • את סכום היתרה מהסכום שהוקצה בשנת 2020 למימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר, שיוקצה לאותם עניינים שלשמם הוקצה בשנת 2020.
  • נקבעו הוראות המסדירות את אופן ביצועה וגבולותיה של הוצאה ממשלתית המותנית בהכנסה בשנת תקציב המשכי, ואת ההתנהלות התקציבית הנוגעת להתחייבויות הממשלה בשנת תקציב המשכי.

  סקירה זו היא תמצית הרגולציה הרלוונטית, למטרת עדכון כללי, והיא אינה ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים או לייעוץ באחד מהנושאים הנזכרים, אנא פנו אלינו בטלפון 03-6846000.

[1] המפעלים העסקיים בתקציב המדינה הם גופים ממשלתיים המתנהלים כגופים עסקיים, שהוצאותיהם נגזרות מהכנסותיהם.