בתכנון יש עקרון מנחה ושמו "עירוב שימושים". משמעותו יצירת מרחב אורבני שבו מרבית השימושים מצויים בסמיכות – מגורים, מתחמי תעסוקה, מרכזי קניות ובילוי, מוסדות ציבור ועוד, והכל תוך נגישות מקסימלית לאמצעי תחבורה ציבורית, הולכי רגל ורוכבי אופניים.
כשחושבים על המונח "עירוב שימושים", בדרך כלל חושבים עליו בהקשר הספציפי של מגורים שמעורבים בשימושים אחרים. אבל מה קורה באזורי תעשייה? האם גם שם ניתן להפעיל את עיקרון עירוב השימושים?
הסקטור התעשייתי נאבק כיום למשוך לשירותיו עובדים איכותיים ומתאימים, ולשם כך נדרש לשפר את "הסביבה העסקית" שלהם ולתת מענה לצרכים נוספים שלהם.
אחד הכלים המעשיים שבהם נעשה שימוש על מנת לשפר את הסביבה העסקית לתעשייה הוא יצירת איזור (zoning) באזורי תעשייה קיימים וחדשים, במטרה לשלב שימושים אחרים לצד התעשייה, ובהם שימושים שמיטיבים עם העובדים. אחד מהשימושים הללו הוא מוסדות חינוך לילדי העובדים.
מוסדות חינוך המצויים בסמיכות מיידית למקום העבודה באזור התעשייה, מאפשרים להורים עובדים למצות את יום העבודה שלהם. שעות עבודה נוספות פירושן הכנסה נוספת המאפשרת להם לתרום גם לכלכלה האזורית. עובדים אלה גם זמינים וניידים במקרה שהם נדרשים לטיפול מידי בילדיהם. המעסיקים מצדם מרוויחים גמישות מיטבית בניהול המשאב האנושי.
ייתכן שחלק מהקוראים ירימו גבה נוכח המחשבה על שילוב מוסדות חינוך לילדים רכים בתוך אזורי תעשייה – אבל זה הזמן לנער גם את הדימוי הישן הטבוע בראשנו בנוגע לאזורי תעשייה.
כיום כוללים אזורי תעשייה רבים מפעלים ועסקים שכלל אין להם השפעות סביבתיות כגון זיהום אוויר, ריח או חומרים מסוכנים, או שהשפעות אלו מוגבלות לתחומי המגרש בלבד. התעשייה עוברת גם שיפורים טכנולוגיים מתמידים, והביקוש לתעשיות נקיות כגון מעבדות ובתי תוכנה נמצא בעלייה מתמדת. בתוך אזורי התעשייה נוכל למצוא היום גם אולמות אירועים, גלריות וחנויות.
בארץ יש כבר מספר אזורי תעשייה בהם פועלים או מאושרים מוסדות חינוך לילדי העובדים, כגון אזור התעשייה בקרית גת, אזור התעשייה באופקים ופארק התעשיות נ.ע.מ שבנתיבות – וזו רק רשימה חלקית. כל התכניות המאפשרות את עירוב השימושים הזה כוללות מנגנוני הגנה שנועדו להבטיח בריאות מיטבית לילדים, לדוגמה: איסור על כניסת תעשיות מזהמות, רדיוסי הגנה מסביב למוסדות החינוך, וחובות התייעצות עם משרדי הממשלה הרלוונטיים לפני מתן היתר בנייה.
משרדנו ייצג בעניין זה את הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתיבות בהליך תכנוני, שבמסגרתו התנגדו משרדי הבריאות והסביבה לשילוב מעונות וגני ילדים בפארק התעשיות נ.ע.מ.
באותו עניין, למרות שהממשלה קיבלה החלטה לקדם פיילוט להקמת מעונות וגנים בשלושה אזורי תעשייה גדולים בדרום,[1] התנגד משרד הבריאות לקידומם בפארק התעשיות נ.ע.מ, באמצעות הגשת התנגדויות לתכניות שקודמו בנושא בוועדה המחוזית דרום. על קידום המעונות בשלבים הראשונים של פארק התעשיות (שלבים א', ב', ג') הגישו משרדי הבריאות והגנת הסביבה ערר לוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה.[2]
ועדת המשנה קיבלה את עמדת הוועדה המקומית וקבעה כי לא ניתן לקבל את התנגדותו הגורפת של משרד הבריאות לשימוש של גני ילדים ומעונות יום בכל אזור תעשייה שהוא, מבלי לבחון אם מטרדים העלולים להוות סכנה בריאותית אכן קיימים בשטח. עוד קבעה הוועדה כי אין מניעה גורפת מפני הקמת מוסדות חינוך בשטחי תעשייה שכיום כבר אינם כוללים את המטרדים הסביבתיים והתברואיים שהיו בהם בעבר. החלטה זו מהווה סנונית ראשונה וחשובה בעניין זה.
מגמה חיובית זו קיבלה לאחרונה משנה תוקף של הממשלה והכנסת, כאשר במסגרת חוק ההסדרים החדש אושר תיקון חקיקה המאפשר הוספת שימושי מגורים באזורי תעסוקה (המוגדרים שם גם כאזורי תעשייה), ובנוסף על כך, הוסמכה הוועדה המקומית לאשר תוספת שימוש ציבורי (כגון גן ילדים) שנועד לשרת את הגדלת השימוש למגורים.[3]
עירוב שימושים זהיר ומושכל הוא צעד בכיוון הנכון לאזורי תעשייה איכותיים, מגוונים ובטוחים התורמים למשק הישראלי כולו.
לפרטים נוספים ולייעוץ בנושאים המפורטים, ניתן לפנות לעו"ד רון צין ולעו"ד שלי לב-שרמן ממחלקת תכנון ובניה, תשתיות וסביבה במשרדנו.
[1] ראו החלטת ממשלה מס' 2025 – "תכנית רב שנתית לפיתוח הדרום" מיום 23 בספטמבר 2014.
[2] ערר 84/20 משרד הבריאות ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז דרום (ניתן ביום 22.4.21), בו יוצגה הוועדה המקומית נתיבות על ידי עוה"ד רון צין ושלי לב-שרמן ממשרדנו.