אין עוררין על כך שישראל היא אחת מהמדינות הפקוקות ביותר ב-OECD. כבר ב-2018, גופי מחקר שבחנו לעומק את כלכלת ישראל הגיעו כולם לאותה מסקנה – הגודש בכבישים הוא הבעיה מספר אחת של ישראל ביחס למדינות העולם המפותחות.
הקורונה, על מגבלות הבידוד החברתי שכרוכות בה, רק החמירה את המצב והביאה לעלייה במספר הרכבים שעלו על הכביש. כתוצאה מכך כולנו מרגישים שאנחנו מבלים חלק ניכר יותר מהיום בהזדחלות בפקקים.
אחד מהפתרונות שאושרו לאחרונה במסגרת חוק ההסדרים הוא אגרת הגודש, אשר צפויה להיכנס לתוקפה בשנת 2025. אגרה זו מחלקת את אזור גוש דן לשלוש טבעות כאשר חציית כל טבעת בשעות העומס של הבוקר והערב תעלה סכום מוגדר, עד לתקרה של 37.5 ש"ח ליום למי שמגיע למוקד הגודש הפנימי והחוצה ממנו.
האם האגרה הזו תשפר את המצב בכבישים? לא בטוח.
ראשית, המעסיקים יכולים לצרף את הסכום של אגרת הגודש לתלוש השכר לצורך חישוב מס, ממש כמו את הוצאות הדלק. כך בפועל נעודד יותר מכוניות ליסינג על הכביש ופחות מכוניות "פרטיות", ורק נחליף מכונית אחת באחרת בפקק.
שנית, המדינה דחתה את יישום האגרה לשנת 2025 על מנת לאפשר קידום פתרונות תחבורה ציבורית.
אך נשאלת השאלה מדוע לא מדברים על הבעיה האמיתית שמאחורי הגודש, שהיא בעצם גם הפתרון – תכנון?
מרכזי התעסוקה בישראל נדחסים ברובם בתוך גוש דן, ומדינת ישראל לא עושה מספיק כדי לדחוף את פיתוח מוקדי התעסוקה מחוצה לו.
מדינת ישראל נמצאת במרוץ להכנסת עוד ועוד יחידות דיור לשוק הנדל"ן, ללא מספיק חשיבה על איכות החיים של תושבי יחידות הדיור הללו. תעסוקה זמינה ונוחות הגעה לעבודה הם חלק מהותי מאיכות החיים הזו (*).
תכנון מוטה עירוב שימושים ומוטה תחבורה ציבורית הוא הכלי המרכזי בו משתמשות מדינות מפותחות כדי ליצור מגורים לא רק בכמות מספקת, אלא גם באיכות מספקת.
את התכנון המשלב מגורים, תעסוקה ופנאי באותו מרחב, יש לתמוך בכלים רגולטוריים וכלכליים שיתמרצו בעלי עסקים ויזמים לקדם פרויקטים גדולים בפריפריה. למשל, בפארק התעשיות נ.ע.מ שבנתיבות, מתמרץ משרד הכלכלה מעבר של מפעלים השייכים בין היתר לחברות הגדולות במשק (דוגמת טרה) לפארק, באמצעות מענקים כגון הוצאות תכנון, הוצאות הקמה והעברת המפעל, פיתוח הקרקע, הסעת עובדים ועוד. את כמות היוזמות הללו צריך להגדיל באופן משמעותי.
לצד זאת, נדרשים כלים שיפחיתו את הביורוקרטיה עימה מתמודדים עסקים קטנים ועצמאיים בפריפריה, ויעודדו פיתוח מסחר ותעסוקה עצמאיים (חנויות, מסעדות, נותני שירותים ועוד), כגון הליך רישוי מזורז, והנחות מסובסדות על ידי המדינה בקבלת שירותים עירוניים.
דווקא תמריצים לפיתוח תעסוקה באזורים שמחוץ לגוש דן הם כלי משמעותי שהמדינה יכולה לעשות בו שימוש על מנת "לשחרר את הפקק" באזור זה.
(*) במזכר שפרסמנו ביום 16 בנובמבר 2021 בנושא חוק ההסדרים, פירטנו על תיקון חקיקה המאפשר הוספת שימוש למגורים במגרש המיועד לתעסוקה, ובנוסף, הסמכת הוועדה המקומית לאשר שימוש ציבורי שיתמוך בהוספת שימוש המגורים האמור.
לפרטים נוספים ולייעוץ בנושאים המפורטים, ניתן לפנות לעו"ד רון צין ולעו"ד שלי לב-שרמן ממחלקת תכנון ובניה, תשתיות וסביבה במשרדנו.