הוראת ניהול בנקאי תקין 411 שפרסם הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל בעניין סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, מסדירה את החובות שחלות על תאגידים בנקאיים כחלק מהמאמץ למנוע את ניצולם לפעילות הלבנת הון ומימון טרור על ידי גורמים פליליים או טרוריסטים.
ביום 9 במאי 2022 פרסם הפיקוח על הבנקים עדכון להוראה האמורה שמטרתה מתן מענה לסיכוני הלבנת הון ומימון טרור הכרוכים בפעילות בעולם המטבעות הווירטואליים.[1]
הרגולציה החלה על נותני שירות במטבע וירטואלי בישראל, והפיקוח עליהם, נמצאים עדיין בשלבי התהוות. משכך, הפיקוח על הבנקים רואה בשירותי תשלום שמעניקים התאגידים הבנקאיים אגב פעילות במטבע וירטואלי, כפעילות בסיכון גבוה בהיבטי איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, וככזאת שיש להפעיל לגביה אמצעי ניטור ובקרה מוגברים.[2]
היעדר הנחיות מפורשות של בנק ישראל עד כה, הביא בנקים להחמיר את מדיניותם בנושא. כעת, על רקע הגידול בהיקפי הפעילות של לקוחות במטבעות וירטואליים, וכתוצאה מכך – העלייה במספר הבקשות מצד לקוחות להעביר כספים שמקורם בפעילות זו אל חשבונות תשלום המנוהלים במערכת הבנקאית או להעביר כספים מחשבונות אלו לצורך פעילות כאמור, החליט הפיקוח על הבנקים לפרסם את הדרישות הייחודיות שיחולו על המערכת הבנקאית בניהול סיכון איסור הלבנת הון ומימון טרור, הכרוך במתן שירותי תשלום אגב פעילות במטבעות וירטואליים.
בשל מורכבות הפעילות ופוטנציאל הסיכון הגבוה הטמון בה, קובעת ההוראה כי תאגיד בנקאי נדרש לבצע הערכת סיכונים ייעודית לעניין פעילות במטבעות וירטואליים.
במסגרת הערכת הסיכונים נדרש התאגיד הבנקאי לשקול את האנונימיות (או הפסאודו-אנונימיות) של הלקוחות, את האפשרות שההתקשרות העסקית התבצעה ללא זיהוי פנים אל פנים וללא אימות של הלקוחות, את היעדרו של מתווך פיננסי מוסדר בחלק מהמקרים ואת אופיין המהיר והגלובאלי של ההעברות של מטבעות וירטואליים.
ההוראה מגדירה מספר נושאים שיש לכלול במדיניות ובנהלים אשר יקבע התאגיד הבנקאי בנושא. לפי ההוראה, לא ניתן לקבוע מדיניות סירוב גורף במקרה של פעילות המבוצעת באמצעות נותן שירות במטבע וירטואלי אשר קיבל רישיון מהממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון למתן שירות במטבע וירטואלי.
התאגידים הבנקאיים רשאים לקבוע מדיניות לפיה לא יתנו שירותי תשלום אגב פעילות במטבע וירטואלי, אם נותן השירות אינו פועל תחת רישיון מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (או פועל בהתאם ל"היתר המשך עיסוק" מאת הרשות), ובלבד שביצעו הערכת סיכון מבוססת לעניין זה.
נקבע גם שתאגידים בנקאיים המנפיקים כרטיסי חיוב יקבעו את המדיניות והנהלים בהתחשב, בין היתר, בהוראות והנחיות ארגוני כרטיסי האשראי הבינלאומיים.
*פרסום משותף של משרד יגאל ארנון ושות' ומשרד תדמור לוי ושות'
**פרסום זה כולל מידע חלקי בלבד, והוא אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני
כל המסתמך עליו או על חלקו, עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד
***פרסום זה מוגש כשירות ללקוחות וקולגות של שני המשרדים, תוך הבהרה מפורשת שכל מקרה ספציפי טעון בדיקה ודיון פרטניים בכתב
[1] קישור להוראה באתר הפיקוח על הבנקים.
[2] הערכת סיכון זו תואמת את הערכת הסיכונים הלאומית של מדינת ישראל בתחום איסור הלבנת הון, אשר התפרסמה בחודש נובמבר 2021.
עוד קובעת ההוראה כי על התאגיד הבנקאי לקבוע את נתיבי המטבע הווירטואלי בהם יאפשר שירותי תשלום אגב פעילות במטבע וירטואלי, ולברר את מקור הכספים ששימשו לרכישת המטבע הווירטואלי ואת הנתיב שעברו ממועד רכישתו, ועד להפקדת הכספים שמקורם במימוש המטבע הווירטואלי בחשבון הלקוח בתאגיד הבנקאי.
בירור זה צריך להתבצע בגישה מבוססת סיכון, וניתן לבצעו בין היתר על ידי קבלת אסמכתא מנותן השירות או הצהרה מהלקוח.
ההוראה קובעת כי כאשר עולה פעילות הלקוח על סך של 100,000 ש"ח בשנה במצטבר, נדרש התאגיד הבנקאי לנקוט בהליכי זיהוי וניטור מוגברים, ובכלל זה לקבל הסבר מהלקוח באשר למקור הכספים בהם רכש את המטבעות הווירטואליים ולנתיב המטבע הווירטואלי, ובמידת הצורך, לבקש אסמכתאות בכתב התומכות בהסברי הלקוח.
ההוראה אף דורשת מתאגיד בנקאי לפרסם באתר האינטרנט שלו את עיקרי מדיניותו לעניין מתן שירותי תשלום אגב פעילות במטבעות וירטואליים, ולהביאה לידיעת הלקוח ככל הניתן בסמוך לבקשתו הראשונה להוצאת כספים מחשבונו בתאגיד הבנקאי אל חשבון המתנהל אצל נותן שירות במטבע וירטואלי.
ניתן להניח, ולקוות, שהנחיית הפיקוח על הבנקים תאפשר לבנקים להרחיב את השירותים הבנקאיים שהם מעניקים לעוסקים בתחום הקריפטו, ולהקל על הקשיים בהם נתקלו העוסקים בתחום עד כה.
