Administrative Enforcement of Securities – ISA Clarifications for Recognition of Internal Enforcement Plans [Hebrew]
01/09/2012
image

לקוחות וידידים יקרים,

בימים האחרונים פרסמה רשות ניירות ערך קובץ שאלות ותשובות  בעניין קריטריונים להכרה בתכנית אכיפה פנימית בתחום ניירות הערך וניהול ההשקעות (“קובץ השאלות והתשובות”). קובץ השאלות והתשובות מהווה נדבך משלים למסמך “קריטריונים להכרה בתכנית אכיפה פנימית בתחום ניירות הערך וניהול ההשקעות” שפורסם על ידי הרשות באוגוסט 2011.

במסמך הקריטריונים האמור פירטה הרשות, בין היתר, מהי תכנית אכיפה פנימית בניירות ערך, מתי וכיצד תתחשב הרשות בקיומה של תכנית אכיפה פנימית יעילה כשיקול לזכות יחידים ותאגידים, וכן מהן אמות המידה שייבחנו על ידי הרשות בבואה לדון ולהחליט אם קיימת בתאגיד תכנית אכיפה יעילה. מבלי להיכנס לעובי הקורה, נזכיר רק כי במסגרת אמות המידה האמורות, נכללו, בין היתר, נקודות הנוגעות לאחריות הדירקטוריון וההנהלה בגיבוש, אימוץ ויישום של תכנית האכיפה, מינויו ותפקידיו של ממונה האכיפה הפנימי, התאמת התכנית למאפיינים הספציפיים של כל תאגיד, קביעת נהלים וסדרי טיפול, הטמעה בכל דרגי התאגיד, הקמת מנגנוני פיקוח ועדכון ואופן הטיפול הפנימי בהפרות שיתגלו בתאגיד.

יצוין, כי לצד התייחסות לסוגיות שלא קיבלו ביטוי במסמך הקריטריונים, חלק מתשובות הרשות בקובץ השאלות והתשובות נועדו להדגיש הבהרות ועמדות קיימות, שחלקן אף הוזכרו במסמך הקריטריונים במסגרת הערות שוליים לעיקרי הדברים. להלן התייחסות למספר נקודות העולות מקובץ השאלות והתשובות, שלטעמנו מצדיקות תשומת לב מיוחדת:

  1. חובת גיבוש ויישום תכנית אכיפה פנימית – למרות שככלל, תכנית אכיפה פנימית הינה מנגנון וולנטרי, הרשות מבהירה כי תיקון חוק הממשל התאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים, התשע”ב – 2011, מחייב חברות ניהול תיקים גדולות (שווי נכסים מעל 5 מיליארד ₪ או מעל אלף לקוחות) וחברות קרנות נאמנות לגבש וליישם תכנית אכיפה פנימית בניירות ערך ואף קובע סנקציה של עיצום כספי בשל אי עריכת תכנית אכיפה פנימית נאותה.
  2. משמעות קיומה של תכנית אכיפה פנימית לעניין הטלת עיצום כספי המוטל על ידי הרשות – הרשות מציינת כי בנוסף ליתרונות שצוינו במסמך הקריטריונים לקיומה של תכנית אכיפה פנימית אפקטיבית (שיקול להסדר אכיפה, שיקול ביחס לסנקציות המוטלות, שיקול בהמלצת הרשות לא להעמיד לדין פלילי ולהעביר את הטיפול להליך מנהלי ועוד), הדבר יכול
    להוות גם שיקול לעניין הפחתת “עיצום כספי פשוט” שהוטל על ידי הרשות, שלא במסגרת הליך אכיפה מנהלי (עיצום המוטל בדרך כלל בגין הפרות פשוטות יחסית של החוק). בהתאם לכך, קיומה של תכנית אכיפה פנימית אפקטיבית יכול להוות שיקול להפחתה בגובה העיצום הכספי לפי תקנות ניירות ערך (הפחתה של עיצום כספי), התשע”א-2011 (“תקנות ההפחתה”). בעניין זה מבהירה הרשות, כי קיומה של תכנית אכיפה פנימית יכול להוות שיקול להפחתת עד 50% מגובה הקנס לפי תקנה 2(2) לתקנות ההפחתה, שעניינה הפחתה במקרה בו תאגיד פעל לתיקון ההפרה ומניעת הישנותה, וכן להפחתה בשיעור דומה לפי תקנה 2(4) שעניינה הפחתה בשל “קולת העובדות המהוות את ההפרה ונסיבות עובדתיות אחרות”.
  3. הגורם האחראי מטעם הדירקטוריון לפיקוח ומעקב – כזכור, מלבד ועדת הביקורת, קובע מסמך הקריטריונים כי הדירקטוריון יכול להאציל את סמכותו לפקח על ביצוע האכיפה ל”ועדה אחרת” שלו שתשמש כ”גורם אחראי”. לאופי הועדה האחרת, ובעיקר לשאלה האם מדובר בוועדה מייעצת/ממליצה בלבד או ועדה מבצעת שהדירקטוריון אצל לה מסמכויותיו (“ועדה נאצלת”), השלכה לעניין הרכב הועדה. בעוד שבוועדה מייעצת יכולים להיות חברים שאינם דירקטורים (מכוח סעיף 110(ג) לחוק החברות), בוועדה נאצלת מחייב חוק החברות שכל חבריה יהיו דירקטורים (על פי סעיף 110(ב)) בעניין זה, לאחר ניתוח תפקידי הוועדה המשמשת כגורם האחראי בהתאם למסמך הקריטריונים, קובעת הרשות כי וועדה כאמור הינה ועדה נאצלת שעל כל חבריה להיות דירקטורים ובחברה ציבורית חייב לכהן בה לפחות דח”צ אחד (בהתאם לסעיף 243 לחוק).
  4. זהות הממונה על האכיפה הפנימית ומעמדו בארגון – בעניין זהות ממונה האכיפה הפנימית, נדרשה הרשות לשאלה בדבר היכולת למנות גורם חיצוני (שאינו נושא כל תפקיד בחברה, כגון יועץ משפטי חיצוני) כממונה על האכיפה הפנימית, בנוסף נדרשה הרשות לשאלה האם מנכ”ל החברה יכול לשמש כממונה על האכיפה הפנימית. לגבי שתי שאלות אלה השיבה הרשות, כי בנסיבות מסוימות ניתן יהיה למנות גורם חיצוני או מנכ”ל כממונים על האכיפה הפנימית (כגון בחברות קטנות מאד). לגבי מינוי גורם חיצוני, מדגישה הרשות כי יש לדאוג לקיומם של יתר הקריטריונים כגון גישה חופשית לעובדים ולמידע, סמכויות ביצוע ,משאבים נאותים ועוד. באשר למעמדו ההיררכי של הממונה על האכיפה הפנימית בארגון, שבה הרשות ומדגישה כי על ממונה האכיפה להיות חבר הנהלה או נושא משרה בחברה.
  5. ממונה אכיפה פנימית באשכול חברות – במסמך הקריטריונים ציינה הרשות כי באשכול חברות בו פעילותן העסקית של חברות הבנות הינה פעילות דומה ובאותו ענף, ניתן למנות ממונה אכיפה אחד כממונה בכל אחת מן החברות. אולם, הרשות סייגה את האמור במספר תנאים, ובהם התנאי כי על הממונה הנבחר להיות בכיר בכל אחת מן החברות באשכול. עתה, ריככה הרשות מעט את עמדתה בעניין זה וקבעה כי די שממונה האכיפה ישמש כנושא משרה או חבר הנהלה בחברת האם בקבוצה, אך ימונה באופן פורמלי. כממונה אכיפה בכל אחת מחברות הקבוצה. בנוסף, מדגישה הרשות כי על הדירקטוריון בכל אחת מחברות הקבוצה לקחת אחריות על תכנית האכיפה באותה חברה וכי לא ניתן להאציל סמכות מדירקטוריון אחד למשנהו.
  6. היחס בין נהלי תכנית האכיפה לנהלי ה- ISOX – הרשות מחדדת את עמדתה ממסמך הקריטריונים, לפיה לגבי הדוחות הכספיים המצורפים לדוחות התקופתיים והרבעוניים, נהלי ה-ISOX ממצים וראויים לצורך תכנית האכיפה.

מזכר זה כולל מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. מזכר זה מוגש כשירות ללקוחותינו, תוך הבהרה שבכל מקרה ספציפי יש לקיים דיון נפרד לגופו של עניין.

No Fields Found.