Administrative Enforcement of Securities – Israeli Securities Authority Enforcement Committee’s Decision in Tnuva, Aipac and Mivtach Shamir Cases [Hebrew]
01/02/2012
image

לקוחות וידידים יקרים,

אתמול פורסמה החלטתה הראשונה של ועדת האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך, במסגרתה אושר הסדר אכיפה בין יו”ר רשות ניירות ערך לבין קבוצת תנובה ובעלות השליטה בה, מבטח שמיר ואייפקס.

ההסדר מתבסס על הפרות דיווח חמורות שייחסה הרשות לכל אחד מגופים אלו החל ממועד רכישת השליטה בקבוצת תנובה על ידי מבטח שמיר ואייפקס.

לפי המתואר בהחלטה, מבטח שמיר הפרה את חובות הדיווח שחלו עליה כחברה ציבורית, בין היתר בכך שהציגה בדוחות הכספיים שלה את אחזקותיה בקבוצת תנובה כנכס פיננסי זמין למכירה לפי עלות ולא לפי שווי הוגן, בניגוד להוראותיה המפורשות של הרשות,  ובכך שלא נענתה לדרישות הרשות לצרף לדוחותיה את דוחות קבוצת תנובה ואת דוחות תאגיד האחזקות שבאמצעותו הוחזקו המניות של מבטח שמיר ושל אייפקס בקבוצת תנובה.

בהתאם להחלטה, גם אייפקס, תאגיד האחזקות וקבוצת תנובה הפרו את חובות הדיווח בכך שלא סיפקו למבטח שמיר את הנתונים והדוחות הדרושים לה לצורך עמידה בחובות הדיווח החלות עליה כתאגיד מדווח, בניגוד לדרישת הרשות.

הסדר האכיפה ייחס לתאגידים המעורבים שמונה הפרות שבוצעו לאחר כניסתו לתוקף של התיקון לחוק ניירות ערך לעניין האכיפה המנהלית בפברואר 2011, הכולל גם את סעיף 54ב, המסמיך את יו”ר הרשות להגיע להסדר כאמור (זאת מתוך חמש עשרה הפרות שבוצעו לטענת הרשות מאז רכישת השליטה בקבוצת תנובה).

במסגרת הסדר האכיפה הוטלו על התאגידים שלושה סוגים של אמצעי אכיפה:

1. עיצום כספי בסך 15 מיליון ₪ שנועד להתחלק בין מבטח שמיר(4 מיליון ₪), קבוצת תנובה (7.5 מיליון ₪) וקרן אייפקס (3.5 מיליון ₪);
2. התחייבות של מבטח שמיר לפרסם מחדש את דוחותיה הכספיים, החל ממועד השקעתה לראשונה בקבוצת תנובה, בהתאם לדרישות הרשות, וכן התחייבות של התאגידים האחרים, כי כל עוד קיימת למבטח שמיר חובת גילוי אודות קבוצת תנובה הם יעשו כל הדרוש בחוק על מנת לאפשר למבטח שמיר לעמוד בחובות הדיווח החלות עליה;
3. עיצום כספי בסך 5,000 ₪ לכל יום עיכוב בביצוע תנאי ההסדר.

מספר תובנות ומחשבות ראשוניות בעקבות ההחלטה:

1. 15 מיליון ₪ אינם סכום פעוט. במיוחד על רקע נסיבות העניין, העובדה כי חלק מהגופים שנקנסו כלל אינם מפוקחים על ידי הרשות, העובדה כי מדובר בהליך מנהלי ראשון המנוהל על ידי הרשות, ובמיוחד על רקע הצהרתו לאחרונה של יושב ראש הרשות, פרופ’ שמוליק האוזר, כי “בשנה הראשונה ליישום החוק תנקוט הרשות במדיניות ענישה מתונה”.
2. חברי הוועדה המנהלית סברו, לעומת זאת, כי מדובר בסכום נמוך בנסיבות  העניין אשר “קשה לומר עליו שהוא הולם את עוצמתם הכלכלית של המפרים ,  או, שהוא עומד בפרופורציה נכונה מול ההיקף הכספי של הנכסים ובמיוחד לאור העובדה כי ניתן היה להטיל על כל אחד מהגופים המעורבים קנס מירבי של 40 מיליון ₪. על אף שהוועדה אישרה בסופו של דבר את ההסדר, היא לא נמנעה מלבקר באופן ברור את הרשות על סכום הקנס הנמוך לטעמה, עליו הסכימה הרשות, והביעה ספק בדבר האפקטיביות של קנס זה בנסיבות העניין. יש בכך מסר ברור לרשות מצד הוועדה להביא בפניה בעתיד – אם במסגרת הסדר אכיפה ואם במסגרת הליך מנהלי רגיל – סכומי קנסות משמעותיים יותר בהתאם לנסיבות. נראה על כן שיש לצפות להעלאת רף הקנסות שתבקש הרשות להטיל בהליכים מנהליים בעתיד.
3. יש לשים לב לכך שאין מדובר בהליך מנהלי מלא בפני הוועדה המנהלית (בו מעביר יו”ר הרשות לוועדה המנהלית את המידע בעניין ההפרה, החשודים בהפרה מתגוננים, והועדה מגיעה להחלטה בסופו של הליך), אלא בהליך של אישור הסדר אכיפה, בו יו”ר הרשות והחשודים בהפרה מגיעים להסכמה בדבר הקנס והסנקציות האחרות שיוטלו, והסכמה זו מובאת בפני הועדה, לאישורה. להערכתנו, חלק ניכר ביותר מההליכים המנהליים יסתיימו בהסדרי אכיפה כגון זה, ולא בהחלטה של הוועדה המנהלית לאחר קיומו של הליך מלא. זאת לאור הסיכון הרב הכרוך, מנקודת מבטם של החשודים בהפרה, בניהול הליך מנהלי מלא וקבלת החלטה של הוועדה – אי הודאות הרבה הכרוכה בכך, הסנקציות החריפות שניתן להטיל על הגופים המפוקחים, לרבות על עובדים ומנהלים יחידים, איסור השיפוי והביטוח, היעדר זכות ערעור משמעותית והנחיתות המובנית של החשודים בהליך המנהלי אל מול הרשות . כל אלו, לצד התועלות הברורות הצומחות לרשות מהימנעות מהצורך בניהול הליכים מלאים, מביאים לכך שלטעמנו, המוטיבציה להגיע להסדרי אכיפה תהיה בדרך כלל גבוהה ביותר.
4. ולסיום, ההחלטה מתייחסת לשלושה גופים, אשר שניים מתוכם כלל אינם כפופים לפיקוח הרשות. זו החלטה אמיצה למדי מצידה של הרשות המעבירה מסר מאוד ברור לחברות וליחידים המצויים בסביבת הפעילות של חברות ציבוריות, בנקים, בתי השקעות ושאר הגופים הכפופים לפיקוח הרשות – לפיו הם יכולים להיתפס כאחראים בהליך מנהלי בגין מעשיהם או מעורבותם בקשר לגוף מפוקח וכי יישום כלי האכיפה המנהלית על ידי הרשות לא יצומצם לגופים המפוקחים עצמם בלבד.

מזכר זה כולל מידע כללי בלבד והוא אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. מזכר זה מוגש כשירות ללקוחותינו, תוך הבהרה שבכל מקרה ספציפי יש לקיים דיון נפרד לגופו של עניין.

No Fields Found.