Revisions and Innovations in Antitrust Law [Hebrew]
19/11/2014
image

 

לקוחות וידידים יקרים,

ביום 17 בנובמבר 2014, אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס’ 16). תיקון החקיקה מהווה חוליה נוספת בתהליך נמשך של צמצום הסייגים לאיסור על התקשרות בהסדרים כובלים והרחבת סמכויות הממונה על הגבלים עסקיים מכוח חוק ההגבלים העסקיים, תשמ”ח-1988.

ביטול הפטור הסטטוטורי להסדרי בלעדיות הדדית בהפצה

נדבך עיקרי בתיקון החקיקה הוא ביטולו של סעיף 3(6) לחוק ההגבלים העסקיים. סעיף זה פטר הסדרים שעניינם בלעדיות הדדית בין ספק למפיץ, בתנאים מסוימים, מן האיסור על התקשרות בהסדרים כובלים. מדובר היה בפטור משמעותי מאוד ורחב מאוד, משום שאם קוימו תנאים צורניים מסוימים, ניתן היה להחילו ללא תלות בנתחי השוק של הצדדים להסדר וללא קשר למידת השפעתו של ההסדר על התחרות .

חוק ההגבלים העסקיים לא העניק פטור דומה להסדרי בלעדיות אחרים דוגמת הסדרים שבהם קיימת התחייבות לבלעדיות רק מצד הספק או המפיץ. החלתם של הפטורים הנוגעים להסדרי בלעדיות חד צדדית מותנית בקיומו של נתח שוק מוגבל לצדדים להסדר או בניתוח תחרותי שיש בו ללמד כי לא נשקפת סכנה של ממש לתחרות מן ההסדר .

המשטר המשפטי המקל שהוטל על הסדרי בלעדיות הדדית הוביל חברות רבות לאמץ דרך התקשרות זו, בפרט במקרים בהם נתח השוק של הצדדים להסדר היה משמעותי .מטרת התיקון היא להשוות את המשטר המשפטי החל על כלל הסדרי הבלעדיות, היות שלגישת המחוקק אין שונות בין הסדרי בלעדיות הדדית להסדרי בלעדיות אחרים בכל הנוגע לפוטנציאל הנזק התחרותי הנשקף מהם  .

משמעות התיקון היא שהסדרי בלעדיות הדדית בהפצה יהיו כפופים למשטר הרישוי הקבוע בחוק: הסדרים אלה יהוו הסדר כובל אסור ,אלא אם זכו לאישור פרטני מאת הממונה על הגבלים עסקיים או בית הדין להגבלים עסקיים, או שהם חוסים תחת אחד מפטורי הסוג החלים כיום על הסדרי בלעדיות חד צדדית. מעתה תיקבע חוקיותם של הסדרים אלה על יסוד השפעתם התחרותית המסתברת. להבנתנו מדובר בשינוי בעל השלכות משמעותיות מאוד על אופן פעולתן של חברות רבות במשק, אשר נהגו עד כה להפיץ את מוצריהן במתכונת של בלעדיות הדדית ומובן שלתיקון השלכה דרמטית על חברות שעיסוקן הוא בהפצת מוצרים. בפרט אמורים הדברים בכל אותם מקרים בהם ליצרן או למפיץ נתח שוק משמעותי בתחום פעילותו .

תחילתו של תיקון זה היא תשעה חודשים מיום פרסומו ברשומות .אנו ממליצים לכל לקוחותינו לנצל את תקופת המעבר שנקבעה כדי לבחון מחדש את הסכמי הבלעדיות ההדדית בהם הם קשורים, לוודא כי ניתן להחיל על הסכמים אלה פטורים אחרים ובמידת הצורך – להבטיח כי הסדרים אלה יוכשרו כדין באמצעות פנייה לממונה או לבית הדין.

הוספת סמכות לבית הדין להורות על מכירת נכס בידי בעל מונופולין

תיקון החקיקה מרחיב את סמכות בית הדין להגבלים עסקיים להורות על סעדים מבניים על מנת לקדם תחרות בשווקים. לבית הדין נוספה סמכות להורות לבעל מונופולין למכור נכס שבידו, כולו או חלקו, אם יש בכך “כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בתחרות בעסקים או בציבור”. הפעלת סמכות זו מותנית בפניית הממונה על הגבלים עסקיים לבית הדין.

סמכות דומה מוענקת לבית הדין גם ביחס לקבוצות ריכוז. התיקון מסמיך את בית הדין להורות לחבר בקבוצת ריכוז למכור נכס שבידו, כולו או חלקו, אם יש בכך “כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר משמעותית את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור”. גם סמכות זו מותנית בפניית הממונה לבית הדין, אך גם בהיוועצות הממונה, טרם הפנייה, עם הגוף הציבורי שבתחום אחריותו הענף שבו פועלת קבוצת הריכוז.

כבר כיום נתונות בידי בית הדין סמכויות המאפשרות לו להורות על סעדים מבניים, דוגמת הפרדת מונופולין ושינוי מבנה בעלות בקבוצות ריכוז .תיקון 71 מרחיב את סל הסעדים המבניים שרשאי בית הדין להעניק על פי החוק וכן את הנסיבות בהן ניתן להורות על סעדים אלה, וזאת מתוך מטרה להעניק לבית הדין ולממונה כלים נוספים להתמודד עם בעיות של ריכוזיות ענפית וכשלים בתחרות בשווקים השונים.

מדובר לדעתנו בשינוי משמעותי מאוד שפותח פתח להפקעת קניין קיים של בעל מונופולין משיקולי תחרות, לרבות על דרך של הטלת חובה על המונופולין למכור החזקות בחברות קשורות או חיוב המונופולין למכור נכסי קניין רוחני שלו. בהיבט זה נראה כי התיקון מעורר שאלות חוקתיות ומשנה את נקודת האיזון הקיימת בין דיני הקניין הרוחני לדיני ההגבלים העסקיים.

תזכיר חוק העונשין (תיקון – אחריות פלילית של תאגידים)

ביום 29 באוקטובר 2014 פורסם תזכיר חוק העונשין (תיקון – אחריות פלילית של תאגידים) (“התזכיר“) במסגרתו מוצע לתקן באופן משמעותי את ההסדר החקיקתי הנוהג לעניין האחריות הפלילית של תאגידים. תזכיר זה כולל מספר שינויים וחידושים משמעותיים בחוק העונשין.

ההסדר הקיים לעניין ייחוס אחריות פלילית לתאגיד מבוסס על הדוקטרינה הידועה בכינוי “תורת האורגנים”, מכוחה יש לייחס אחריות פלילית לתאגיד בגין פעולות שנקטו אורגנים שלו כ-“זרועו הארוכה”. התזכיר מחדד ומבהיר את המבחנים הקיימים בפסיקת בתי המשפט לשאלה “מיהו אורגן” שמעשיו ומחשבתו הפלילית ייוחסו לתאגיד. כן מוצע בתזכיר לקבוע הגנה לתאגיד בגין פעולות שנקט אורגן שלו, כאשר פעולות אלה לא נועדו להיטיב עם התאגיד ולא היו לפי טיבן פעולות המיטיבות עם התאגיד .

היבט נוסף בו עוסק התזכיר הוא הבהרת הנסיבות בהן יופסקו הליכים משפטיים נגד תאגיד עקב כך שחדל להתקיים כאישיות משפטית (המקבילה של הפסקת הליכים פליליים נגד אדם בשר ודם שנפטר במהלך ההליך). כן מבקש התזכיר למנוע מצב בו חברות יוכלו לחמוק מהליכים פליליים באמצעות מיזוגים ושינויים מבניים אחרים.

בראי דיני ההגבלים העסקיים, קיימת חשיבות מיוחדת לחידוש נוסף ומרחיק לכת בתזכיר, והיא ההצעה לקבוע עבירה חדשה לפיה תאגיד חייב לפקח ולנקוט בכל האמצעים הסבירים למניעת ביצוע עבירות המצויות בתחום פעילותו וניהול עסקיו. בהקשר זה מציע התזכיר לקבוע חזקה, לפיה אם נעברה עבירה המצויה בתחום פעילותו וניהול עסקיו של התאגיד או עבירות נוספות דוגמת עבירות שחיתות מסוימות ,עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, חוק ניירות ערך וחוק ההגבלים העסקיים, על ידי גורם  “קשור” (עובד של התאגיד, נושא משרה בתאגיד, מתווכים מטעם התאגיד ואף תאגידים הנשלטים על ידי התאגיד) – כי אז הפר התאגיד את חובת הפיקוח.

חזקה זו מטילה על התאגיד את הנטל להוכיח כי נקט “באמצעים סבירים” למניעת קיומן של עבירות .תזכיר החוק אינו מתייחס לשאלה מהם אותם אמצעים סבירים, אך בדברי ההסבר לו מצוין כי הפעלת תכניות אכיפה אפקטיביות הן דוגמה לכך. התזכיר אינו מגדיר ואינו קובע הנחיות בשאלה איזו תוכנית אכיפה תיחשב “אפקטיבית” לצורך הקמת ההגנה לתאגיד.

שינוי חקיקתי זה חושף תאגידים, שעובד בהם עבר עבירת הגבלים עסקיים, לאישום פלילי בגין הפרת חובת הפיקוח ,זאת בנוסף להפרת הוראות חוק ההגבלים העסקיים. השינוי המוצע גם מעניק חשיבות מוגברת לקיומה של תכנית אכיפה פנימית: נכון להיום תכנית אכיפה פנימית של דיני ההגבלים העסקיים היא פרקטיקה וולונטרית, אשר עשויה להקנות הגנה למנהלי התאגיד מפני הרשעתם בפלילים בגין עבירה שלא בוצעה על ידם אלא על ידי אדם אחר בתאגיד (“אחריות מנהלים”). בהתאם לתזכיר, יישום תכנית אכיפה כאמור עשוי גם לשמש כאמצעי בידי התאגיד להתגונן מפני אישום בגין הפרת חובת הפיקוח המוטלת עליו.

מזכר זה כולל מידע כללי בלבד והוא אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. מזכר זה מוגש כשירות ללקוחותינו, תוך הבהרה שבכל מקרה ספציפי יש לקיים דיון נפרד לגופו של עניין.

No Fields Found.