Israel Antitrust Authority Publishes Draft Guidelines Regarding Calculation of Monetary Payments [Hebrew]
21/07/2016
image

פרסום טיוטת גילוי דעת בעניין השיקולים בקביעת גובה עיצום כספי

לאחרונה פרסמה רשות ההגבלים העסקיים טיוטה של גילוי דעת בדבר שיקולי הממונה על הגבלים עסקיים בקביעת גובה עיצום כספי. טיוטת גילוי הדעת נועדה להתוות ולהבנות את שיקול דעת הממונה בקביעת גובה העיצום, תוך התאמת הסכום המדויק לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה.

גילוי הדעת החדש יחליף גילוי דעת קודם באותו נושא שפרסמה הרשות ביולי 2012. ההבדל בין שני המסמכים הוא שגילוי הדעת המקורי הציג את השיקולים המרכזיים לקביעת גובה העיצום, בעוד שטיוטת גילוי הדעת מבקשת להציע מתודולוגיה כמותית מפורטת ומדויקת לקביעת שיעור העיצום. מתודולוגיה כזו עשויה לסייע באכיפה שוויונית יותר של החוק ולתת כלים בידי מנהלי עסקים להעריך במידה משופרת את הסיכונים הניצבים בפניהם. יחד עם זאת, טיוטת גילוי הדעת מותירה בידי הממונה שיקול דעת רחב בקביעת הפרמטרים השונים ומשקלם, באופן שמפחית לדעתנו ממידת הוודאות והצפיות שטיוטת גילוי הדעת ביקשה לקדם.

סמכות הממונה להטיל עיצום כספי

במאי 2012 תוקן חוק ההגבלים העסקיים, התשמ”ח-1988 (תיקון מס’ 13), באופן המסמיך את הממונה על הגבלים עסקיים להטיל עיצום כספי בגין הפרות שונות של החוק. ביולי 2012 פרסמה רשות ההגבלים העסקיים את גילוי דעת 1/12 המפרט את הנחיות רשות ההגבלים העסקיים בדבר השימוש בהליכי אכיפה של עיצומים כספיים ואת גילוי דעת 2/12 בעניין שיקולי הממונה על הגבלים עסקיים בקביעת גובה עיצום כספי.

השיקולים שפורטו בגילוי דעת 2/12 כללו את משך ההפרה, מידת הפגיעה שההפרה עלולה לגרום לתחרות או לציבור, חלקו של המפר בהפרה ומידת השפעתו על ביצועה, קיומן או העדרן של הפרות קודמות ומועד ביצוען, פעולות שנקט המפר למניעת הישנות ההפרה (לרבות דיווח) או לתיקון תוצאות ההפרה, יכולתו הכלכלית של מפר יחיד ונסיבות אישיות נוספות. בנוסף, לגבי תאגיד – קיומו של חשש כי כתוצאה מהטלת העיצום פעילותו תופסק וכן שיקולים נוספים שהממונה שמר לעצמו את הזכות להידרש אליהם. למעשה, לא היה בגילוי הדעת כדי להוסיף במידה משמעותית על השיקולים בקביעת גובה העיצום המפורטים בסעיף 50ה לחוק.

גילוי הדעת הבהיר שהשיקול העיקרי שישפיע על גובהו של העיצום יהיה מידת ההשפעה של ההפרה הנטענת על התחרות, אולם לא ניתן בגילוי הדעת מידע אודות המשקל המדויק שיינתן לשיקול זה. כמו כן, לא נמסר באיזו מידה יוכלו שיקולים אחרים להטות את סכום העיצום הכספי לקולא או לחומרא. מאז שנוספה לחוק סמכות הטלת העיצום הכספי נעשה בה שימוש במספר מקרים וכעת הודיעה הרשות על כוונתה לעדכן את גילוי הדעת בהתאם לניסיון שנצבר על ידה.

­ טיוטת גילוי הדעת

טיוטת גילוי הדעת מספקת מתווה מדורג בדבר אופן קביעת סכום העיצום, הנחלק לארבעה שלבים:

    • קביעת העיצום הכספי המרבי האפשרי עבור המפרכדי לשמור על עיקרון המידתיות, גילוי הדעת קובע כי למעט במקרים חריגים, תקרת העיצום הכספי לגבי תאגיד שמחזור המכירות שלו אינו עולה על 10 מיליון ₪, לא תעלה על 8% ממחזור המכירות שלו.
    • סעיף 50ד(א) לחוק קובע כי בגין הפרת הוראות החוק, הממונה רשאי להטיל על מפר עיצום כספי בסכום של עד כמיליון ₪, ואם היה המפר תאגיד בעל מחזור מכירות העולה על 10 מיליון ₪ – רשאי הממונה להטיל עיצום כספי של עד 8% ממחזור המכירות ובלבד שהעיצום לא יעלה על כ-24 מיליון ₪.
  • הערכת חומרת ההפרה וקביעת “עיצום בסיס” כשיעור באחוזים מהעיצום המרבילאחר ביצוע הערכות אלו, יקבע “עיצום הבסיס” בטווח שנע בין 5% ל-90% מהעיצום המרבי.
    • שלב זה יכלול הערכה של חומרת ההפרה, כאשר השיקול המרכזי לעניין זה יהיה מידת הפגיעה שההפרה עלולה לגרום לתחרות או לציבור. מידת הפגיעה תיקבע, בין השאר, באמצעות בחינת מעמד הצדדים בשווקים הרלוונטיים, מידת הפגיעה הפוטנציאלית בשחקנים אחרים ומידת התחרות בשוק. כן ניתן יהיה להתחשב בקיומה של פגיעה בפועל בתחרות או בציבור ובנזקים (ככל שנגרמו). משך ההפרה יילקח גם הוא בחשבון. הפרה ממושכת שאינה כרוכה בפגיעה של ממש בתחרות תוביל להגדלה מעטה של סכום העיצום, בעוד שהפרה ממושכת בעלת פוטנציאל משמעותי לפגיעה בתחרות תהווה מרכיב משמעותי יותר בקביעת גובה העיצום. לעניין משך ההפרה לא תובא בחשבון תקופת הזמן שקדמה למועד כניסתו לתוקף של תיקון החוק בעניין עיצומים כספיים.
  • שקילת נסיבות הנוגעות להתנהגות המפר ביחס להפרההנסיבות בשלב זה עשויות להוביל להפחתה של עד 50% מ”עיצום הבסיס” או להעלאה של עד 20% ממנו.
    • בשלב זה יבחנו, בין היתר, פעולות שנקט המפר למניעת הישנות ההפרה או הפסקתה, לרבות דיווח יזום (למשל, לממונה) או פעולות שננקטו לתיקון תוצאות ההפרה. כן ילקחו בחשבון חלקו של המפר בהפרה ומידת השפעתו על ביצועה.
  • שקילת נסיבות חיצוניות להפרה
  • בשלב האחרון יבחנו קיומן של הפרות קודמות ונסיבותיהן (הפרות קודמות יוסיפו עד 30% לעיצום שחושב עד כה ואילו היעדרן יאפשר הפחתה של עד 5%). עוד נקבע כי כאשר לחברה מחזור מכירות העולה על 300 מיליון ₪ יוסף לסכום העיצום שהתקבל עד כה “מקדם החמרה” על פי הנוסחה המפורטת בגילוי הדעת; מהסכום שיתקבל יופחת שיעור מסוים בגין העובדה שמדובר בראשית האכיפה באמצעות עיצום כספי (הפחתה של עד 50% בגין הפרות שיתגלו עד סוף שנת 2017 ושל 25% לגבי הפרות שיתגלו עד סוף שנת 2019). קיומו של חשש לאי פירעון והפסקת פעילות המפר יוכלו לשמש אף הם שיקול להפחתת עיצום.

ככלל, הטלת עיצום כספי על מפר יחיד תעשה רק אם ההפרה הקימה פוטנציאל לפגיעה של ממש בתחרות וכאשר ניתן לעמוד בצורה ברורה ובהתאם לאמות המידה המקובלות בדין המנהלי על זהות היחידים שביצעו את ההפרה או אחראים לביצועה.

שיעור העיצום הכספי ליחיד ייקבע במתודולוגיה דומה לזו שהוצגה לעיל. ככלל, סכום העיצום הכספי שיוטל על מפר שהכנסתו החודשית אינה עולה על פי שלושה מהשכר הממוצע במשק, ובהיעדר הכנסות או נכסים משמעותיים נוספים, לא יעלה על 200,000 ₪. מדובר בהקלה משמעותית ביחס לסכום העיצום המרבי על יחיד הקבוע בחוק (כמיליון ₪).

פרט לכל השיקולים שפורטו בארבעת שלבי המתווה, עשויים להיות שיקולים נוספים שייבחנו על ידי הממונה לקולא או לחומרא, דוגמת משך הזמן ממועד ההפרה ועד תחילת בדיקת הרשות (הפחתה של עד 20%), היותו של המפר בעל אינטרס אישי בהפרה (החמרה של עד 15%), הפרה בתחום פעילות מובחן ושולי יחסית של המפר (הפחתה של עד 15%) וכד’. מכל מקום, מובהר כי בכל מקרה סכום העיצום המינימלי לא יפחת מ-10,000 ₪ והמקסימלי לא יעלה על הסכום המרבי שנקבע בחוק.

­עיצום כספי בגין הפרת דרישה למסור ידיעות או מסמכים

סעיף 50ד(ב) לחוק מעניק לממונה את הסמכות להטיל עיצום כספי על אדם שהפר דרישה לפי סעיף 46(ב) לחוק למסירת ידיעות או מסמכים בסכום של עד 300,000 ₪ ועל תאגיד בעל מחזור מכירות שעולה על 10 מיליון, עיצום בגובה 3% ממחזור המכירות ובלבד שלא יעלה על 8 מיליון ₪.

גם במקרה זה ייקבע שיעור העיצום לפי שלבי הניתוח שתוארו לעיל: בשלב ראשון, יחושב השיעור המרבי. בשלב שני, יקבע עיצום הבסיס בהתחשב במידת הפגיעה בהליך הבדיקה שקיים הממונה. בשלב שלישי, יבחנו נסיבות הנוגעות להתנהגות המפר ביחס להפרה ונסיבות נוספות חיצוניות להפרה (בכלל זה, האם מדובר בצד ישיר להליך מול הרשות או שמא בצד ג’ שהתבקש למסור מידע). עם זאת, טיוטת גילוי הדעת לא סיפקה את המשקלות היחסיים שיינתנו לכל שיקול בקביעת גובהו של העיצום הכספי על אי מסירת מסמכים.

הבהרות נוספות

גילוי הדעת מבהיר כי לא יוטל עיצום כספי על מפר שזכה לחסינות מפני העמדה לדין פלילי במסגרת תכנית החסינות של רשות ההגבלים העסקיים. כמו כן, מובהר כי הכללים שהובאו בגילוי הדעת ישמשו כאמת מידה גם במקרים בהם יבקש הממונה להגיע עם המפרים לצו מוסכם על פי סעיף 50ב’ לחוק.

טיוטת גילוי הדעת פורסמה לעיון הציבור, אשר מוזמן להעביר לממונה הערות לגביה עד ליום 18.9.2016.

מזכר זה כולל מידע חלקי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. מזכר זה מוגש כשירות ללקוחותינו, תוך הבהרה שמקרה ספציפי טעון בדיקה ודיון.

No Fields Found.