Violation of Merger Conditions Lead to Precedential Conviction and Sentence – IAA v. Rosenhois and Others [Hebrew]
07/07/2014
image

לקוחות וידידים יקרים,

אתמול (6 ביולי 2014) גזר בית המשפט המחוזי בירושלים את דינם של שופרסל בע”מ ומנהליה (אפי רוזנהויז ואלי גידור), בגין הרשעתם בעבירות של ניסיון להתקשר בהסדר כובל והפרת תנאי מיזוג, לפי חוק ההגבלים העסקיים התשמ”ח- 1988.

הפרשה בגינה הורשעו שופרסל ומנהליה התרחשה בדצמבר 2008, על רקע מבצעי חג החנוכה שניהלו באותה העת רשתות המזון המתחרות “שופרסל” ו”מגה”. בהתאם לאמור בהכרעת הדין, לאחר ישיבה של הנהלת שופרסל, בה נדון בהרחבה מבצע חנוכה ברשת מגה, ביקש מנכ”ל שופרסל באותה תקופה (רוזנהויז) מסמנכ”ל הסחר והשיווק של שופרסל באותה תקופה (גידור) לשוחח עם הספקים אשר מוצריהם נמכרו במקביל במבצעי שתי הרשתות. בהמשך לכך שוחח רוזנהויז בעצמו עם מנהלי חלק מהספקים (ויסוצקי, אסם, שטראוס, החברה המרכזית, שסטוביץ’, יוניליוור וסנו), ואף גידור ניהל מספר שיחות בעניין (אוסם, החברה המרכזית ושטראוס). בהכרעת הדין נקבע כי מטרת השיחות היתה לגרום לספקים לפעול מול  “מגה” להפסקת המבצע במסגרתו נמכרו מותגיהם  “במחירי רצפה”, או לכל הפחות לפעול למניעת מבצעים דומים בעתיד. בנוסף, הורידו הנאשמים  חלק ממוצרי אותם ספקים, ממגוון שופרסל. בית המשפט קובע כי ההורדה מן המגוון נועדה להוות “שוט” בידי הנאשמים לחזק את המסר המרתיע מול הספקים.

בגין פרשה זו הורשעו הנאשמים במספר עבירות של ניסיון לעשיית הסדר כובל ואי קיום התנאים שבכפוף להם אושר מיזוג שופרסל-קלאב מרקט בשנת 2005. במסגרת תנאי המיזוג נאסר על שופרסל לדרוש מספק כלשהו שלא לספק את מוצריו למתחרה שלה. כמו כן נאסר על שופרסל להתערב בדרך כלשהי בתנאים המסחריים הניתנים על ידי ספק כלשהו למתחרה שלה.

אתמול, כאמור, גזר בית המשפט את עונשם של הנאשמים:

• על רוזנהויז הוטלו ארבעה וחצי חודשי מאסר, מתוכם חודשיים לריצוי בפועל וחודשיים וחצי שירוצו בעבודות שירות; קנס בסך 450,000 ₪ ומאסר על תנאי. עוד קבע בית המשפט כי רוזנהויז מנוע מלשמש דירקטור בחברה ציבורית למשך 3 שנים.
• על גידור הוטלו שניים וחצי חודשי מאסר, מתוכם חודש אחד לריצוי בפועל וחודש וחצי לריצוי בעבודות שירות; קנס בסך 250,000 ₪ ומאסר על תנאי.
• על שופרסל הוטל קנס בסך 3 מיליון ₪.

פסק הדין וגזר הדין מהווים ציון דרך וקביעת רף עונשי חדש בתחום האכיפה הפלילית של דיני ההגבלים העסקיים. זו הפעם הראשונה בה מרשיע בית המשפט אדם בעבירה של הפרת תנאי מיזוג. ייחודו של מקרה זה הוא גם בכך שמדובר בניסיון (שלא צלח) לעריכת הסדר כובל אנכי, בין קמעונאי לספקים ולא בהסדר כובל בוטה בין מתחרים (קרטל או תיאום מכרז), שהוא סוג המעשים בגינם מתנהלים בדרך כלל ההליכים הפליליים לפי חוק ההגבלים העסקיים. חרף ראשוניותו של פסק הדין כאמור, הוטלו על הנאשמים עונשים משמעותיים, לרבות עונשי מאסר בפועל, שהם עונשים חריגים בחומרתם ביחס לטיב העבירות בגינן הוטלו ובהשוואה לעונשים שנגזרו עד היום בעבירות הגבלים עסקיים. אם עד היום נשלחו אנשים לכלא אך ורק בעבירות קרטל ותיאום מכרזים שניתן היה להראות כי הסבו נזק כבד ונמשך לתחרות ולציבור, הרי שגזר הדין הרחיב ענישה זו גם לעבירות נוספות (הפרת תנאי מיזוג) ולנסיבות בהן פוטנציאל הנזק של ההתנהגות היה נקודתי ולא התממש. בית המשפט קבע כי על אף שבמבחן התוצאה לא נגרמה פגיעה ממשית, “אין ספק שהנאשמים חתרו לבצע מעשים שיש בהם פגיעה ברורה בתחרות, תוך הפרה בוטה של תנאי המיזוג עליהם חתמו” וכי “פגיעה נוספת הגלומה במעשי הנאשמים, היא בערך המוגן של כיבוד שלטון החוק וצווי הרשויות המוסמכות”.

פסיקה זו עולה בקנה אחד עם החשיבות שמייחס המחוקק לקיומה וקידומה של תחרות בתחום המזון, אשר באה לידי ביטוי לאחרונה בין היתר בחקיקתו של “חוק המזון” (חוק קידום התחרות בענף המזון, תשע”ד-2014). חוק המזון קובע איסורים דומים לתנאים אותם הפרה שופרסל ומחיל אותם על מכלול הקמעונאים והספקים במדינת ישראל. חוק המזון קובע סנקציה פלילית, לרבות עונשי מאסר בפועל וכן עיצומים כספיים, בגין הפרת איסורים אלה. לפיכך, פסיקה זו מהווה תמרור אזהרה לעוסקים בתחום מוצרי המזון והצריכה השוטפת, כמו גם לכלל החברות הפעילות במשק הישראלי.

מזכר זה כולל מידע כללי בלבד והוא אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. מזכר זה מוגש כשירות ללקוחותינו, תוך הבהרה שבכל מקרה ספציפי יש לקיים דיון נפרד לגופו של עניין.

No Fields Found.