Should a Factoring Transaction be Classified as Sale Transactions or as Assignments by Way of Pledge? [Hebrew]
image

פסק דין אגרקסקו בנושא פקטורינג  

ביום 22.05.2018 ניתן פסק דין של בית המשפט העליון בעניין אגרקסקו במסגרת הליך ע”א קופאס פיננס (ישראל) בע”מ נ’ אגרקסקו חברה לייצוא חקלאי בע”מ (“פסק 7281/15 הדין).”

פסק הדין הוא אחד מפסקי הדין הבודדים שניתנו על ידי בית המשפט העליון בתחום הפקטורינג ומכאן חשיבותו לעסקאות מימון מסוג זה.

במסגרת פסק הדין קבע בית המשפט העליון קביעות עקרוניות באשר לשאלת סיווגה של עסקת פקטורינג כעסקת מכר או כעסקת המחאה על דרך השעבוד, ולפיכך השלכות פסק דין זה מתפרשות אל מעבר לתחום הפקטורינג באופן כזה שיש בהן כדי להשפיע גם על עסקאות True Sale מימון אחרות אשר נדרשות לעמוד בהגדרה של עסקת מכר אמיתי (

נוכח חשיבותו של פסק הדין, ראינו לנכון ליידע אתכם בתמצית האמור בפסק הדין.

קופאס פיננס (ישראל) בע”מ (“קופאס )”התקשרה בהסכם פקטורינג עם חברת אגרקסקו חברה לייצור חקלאי בע”מ (“אגרקסקו)” מסוג פקטורינג שקט .

בעסקת פקטורינג “רגילה” מתקשרת חברת הפקטורינג עם ספק של טובין או שירותים המבצע עסקאות מכירת הטובין או שירותים עם לקוחותיו (המכונים “חייבים”). חברת הפקטורינג רוכשת את חובות החייבים לספק (המיוצגים על ידי חשבוניות שהוציא הספק) באמצעות העמדת מימון בשיעור כלשהו מגובה חובות החייבים, ובתמורה ממחה הספק לחברת הפקטורינג את זכויותיו לקבלת כספים מאת החייבים. בהתאם, מוסר הספק הודעה אודות ההמחאה לחייבים, כך שחברת הפקטורינג מקבלת מהחייבים את תמורת החשבונית במועד הפירעון הנקוב בחשבונית.

בעסקת פקטורינג “שקט” מתבצעת עסקת המימון המתוארת מבלי שנמסרת לחייבים הודעה אודות המחאת חובותיהם כלפי הספק לחברת הפקטורינג, כך שהחייב מצידו ממשיך לפרוע את חובותיו לספק והאחרון מעביר את הסכומים שמתקבלים אצלו בגין החשבוניות הרלבנטיות לחברת הפקטורינג.

עניין מרכזי עליו נסובה המחלוקת בין הצדדים לפסק הדין נגע בשאלת סיווגה של עסקת פקטורינג כעסקת מכר או כעסקת הלוואה המגובה בשעבוד זכויותיה אגרקסקו לקבלת כספים מאת החייבים לטובת קופאס.

נוכח הפיכתה של אגרקסקו לחדלת פירעון, שאלת סיווגה של העסקה הפכה בעלת חשיבות מרכזית לקביעה אם קופאס תהיה זכאית לקבלת כספי החייבים בהיותה הבעלים החוקיים של חובות אלו או שמא מעמדה הוא של נושה שאינו מובטח מאחר שלא רשמה שעבוד כנדרש על כספי החייבים.

במסגרת פסק הדין סקר בית המשפט העליון את המאפיינים שיש לבחון על מנת לקבוע כיצד יש לסווג את עסקת המימון שנכרתה בין הצדדים: . עסקת מכר מאופיינת בהעברת הסיכון לירידת ערך של הנכס או 1 הזכות מהמוכר לרוכש 1 (למשל: אי פירעון החוב עקב חדלות פירעון של הלקוחות).

עסקת מכר תלווה ביצירת מנגנונים של פיקוח ושליטה על הזכות המומחית, כגון:

1. עסקת מכר מאופיינת בהעברת הסיכון לירידת ערך של הנכס או הזכות מהמוכר לרוכש (למשל: אי פירעון החוב עקב חדלות פירעון של הלקוחות).

2. עסקת מכר תלווה ביצירת מנגנונים של פיקוח ושליטה על הזכות המומחית, כגון: העברת תקבולי החייבים ישירות לידי הגורם המממן; הגבלה על עירובם של תקבולי החייבים עם נכסים אחרים של הממחה; וכן מעקב שוטף של הנמחה על הזכות המומחית .נוכח האמור, עסקת פקטורינג שקט שאינה כוללת רכיב של הודעה לחייב אודות ההמחאה תסווג, במרבית המקרים, כעסקת המחאה על דרך השעבוד ולא כעסקת מכר.

3. עסקת מכר מאופיינת בשלילת זכותו של הגורם המממן לחזור לממחה במקרה של אי  פירעון החוב על ידי החייב (ובמילים אחרות: יצירת יחסים עצמאיים בין הגורם המממן לבין לקוחות הספק תחזק את מעמדה של עסקת המימון כעסקת מכר) .בפסק הדין נקבע כי גם אם זכות החזרה של הממחה אל הנמחה היא על רקע של מחלוקת מסחרית בין הספק לבין החייב, יטה בית המשפט לקבוע כי העסקה תסווג כעסקת המחאה על דרך השעבוד.

4. העברת הזכות הביטוחית על חובות הלקוחות לגורם המממן (הנמחה) תלמד על העברת בעלות. עם זאת, במקרה שבו הספק (הממחה) הוא שנושא בתשלומי הביטוח יהווה הדבר אינדיקציה לסיווג העסקה כעסקת המחאה על דרך השעבוד.

5. אם זכות הנמחה מצטמצמת לגובה החוב שחייב לו הממחה (שאינו תואם לחוב של החייב לממחה), המשמעות היא שהנמחה לא קיבל זכות מלאה על הנכס אלא רק את הזכות להיפרע מהממחה .הדבר יהווה אינדיקציה לכך שמדובר בנכס המשמש בטוחה ולכן שהעסקה היא עסקת המחאה על דרך השעבוד.

6. קיומה של בטוחה (כגון שטר חוב) שמקבל הנמחה מהממחה ילמד על היות העסקה עסקת המחאה על דרך השעבוד.

על יסוד העקרונות המפורטים לעיל ויישומם על נסיבות המקרה, קבע בית המשפט העליון כי יש לסווג את עסקת הפקטורינג שנכרתה בין קופאס לאגרקסקו כעסקת המחאה על דרך השעבוד ולא כעסקת מכר.

יצוין כי פסק הדין אמנם קבע מספר קביעות עקרוניות לעניין סיווגה של עסקת מימון כמכר או כשעבוד, אולם יישום עקרונות פסק הדין על עסקה ספציפית צריך שייעשה תוך ניתוח מאפייני העסקה ונסיבות כריתתה.

 

 

 

No Fields Found.