The Israel Antitrust Authority Takes Further Steps to Protect Parallel Imports [Hebrew]
26/07/2017
image

רקע
מוצרי צריכה רבים מובאים לישראל על ידי נציגים שהוסמכו לכך על ידי ספקי המוצר בחו”ל (“יבואנים מורשים”). בצד היבוא המוסדר פועלים יבואנים שאינם רוכשים את הסחורה ישירות מספק הטובין המקורי אלא בדרכים אחרות, כגון מרשתות קמעונאיות או מעודפי מלאי של מפיצים של ספק הטובין במדינות אחרות (“יבוא מקביל”).
חסמים על יבוא מוצרים – ובפרט חסמים ומגבלות על יבוא מקביל של מוצרים – זוהו על ידי ועדות ממשלתיות שונות כאחת הסיבות העיקריות לבעיית יוקר המחייה. בחודש מרץ 2015 פורסם תזכיר חוק לתיקון חוק ההגבלים העסקיים, התשמ”ח-1988 (“חוק ההגבלים העסקיים” או “החוק”) שנועד להרחיב את סמכויות הממונה על הגבלים עסקיים (“הממונה”), ככל שהדברים אמורים במניעת פעולות מצד יבואנים מורשים נגד יבוא מקביל. לאחר שהתקבלו הערות הציבור, פורסם מחדש ביום 18 ביולי 2017 תזכיר חוק ההגבלים העסקיים (הסרת חסמים בתחום היבוא) (הוראת שעה), התשע”ז–2017 (“תזכיר החוק”).

הידוק הפיקוח המוצע על יבואנים מורשים
תכליתו של תזכיר החוק היא למנוע פגיעה בתחרות בדרך של סיכול או צמצום התחרות מיבוא מקביל על ידי היבואן המורשה של הטובין, למשל באמצעות פרקטיקות שתכליתן למנוע גישה של יבואנים מקבילים לערוצי ההפצה הקמעונאיים, תוך ניצול לרעה של כוח השוק המצוי בידי היבואן המורשה.
הגדרת “יבואן מורשה” שבתזכיר החוק רחבה מהגדרת “יבואן רשמי” אליה התייחס הנוסח הקודם של תזכיר החוק. בעוד שההגדרה המקורית התייחסה רק למי שמביא לישראל או מפיץ בישראל מוצרים המיוצרים בחו”ל על פי הרשאה של היצרן הזר, בהגדרה החדשה נכלל גם מי שמייצר בישראל ומפיץ בישראל מוצרים של מותג בינלאומי בהתאם לזיכיון.
תזכיר החוק מסביר כי יבואן מורשה עשוי להחזיק בכוח שוק ביחס למותגים שהוא מייבא, גם אם הוא אינו בעל מונופולין בשוק רחב יותר. לפיכך קובע תזכיר החוק כי מקום בו ראה הממונה כי קיים חשש שהתחרות שמקים או עשוי להקים יבוא מקביל תיפגע משמעותית כתוצאה מהתנהגותו של יבואן מורשה או אף מעצם מקיומו, תוקנה לממונה סמכות לתת הוראות ליבואן המורשה בדבר צעדים קונקרטיים שעליו לנקוט כדי למנוע חשש לפגיעה משמעותית בתחרות. סמכות זו דומה לסמכות המוקנית כיום לממונה כלפי בעלי מונופולין, אך ניתן יהיה להפעיל אותה כלפי יבואן מורשה גם אם אין לו מעמד מונופוליסטי.
חשוב להדגיש כי ההצעה העדכנית מרוככת בהיבט זה בהשוואה לנוסח המקורי, שכלל איסור כללי על ניצול לרעה של מעמדו של היבואן המורשה לשם פגיעה בתחרות מיבוא מקביל. לעומת זאת, הטלת מגבלה על היבואן המורשה בנוסח העדכני כפופה למתן הוראות מתאימות מצד הממונה וחלה על היבואן המורשה רק מהרגע בו ניתנו ההוראות ואילך. בכך מבקש תזכיר החוק המתוקן לאפשר לממונה לפעול נקודתית נגד מי שפוגע בתחרות, מבלי להטיל איסור התנהגות גורף החל על כלל היבואנים המורשים, באופן העלול למנוע שימוש בפרקטיקות עסקיות לגיטימיות ופרו-תחרותיות.
מאידך, הנוסח הנוכחי מסמיך את הממונה לתת הוראות ליבואן מורשה גם אם עצם קיומו עלול לפגוע בתחרות מיבוא מקביל, בעוד שבנוסח הקודם הוצע להקנות סמכות זו רק ביחס להתנהגות היבואן המורשה. אין זה ברור מה טיב ההוראות שיכול הממונה לתת כדי להסיר פגיעה אפשרית הנשקפת מעצם קיומו של היבואן המורשה ועניין זה, כמו היבטים פרשניים אחרים, יצטרך להתברר בהליך החקיקה.

סנקציות ותחולה
יבואנים מורשים אשר יפרו את הוראות הממונה יהיו חשופים לסנקציות פליליות ונזיקיות וכן לעיצומים כספיים, בדומה למקרים של הפרת הוראות הממונה לבעל מונופולין או לחברי קבוצת ריכוז.
בתזכיר החוק מוצע לקבוע כי סמכות הממונה לתת הוראות ליבואן מורשה תיקבע במסגרת הוראת שעה המוגבלת לתקופה של שלוש שנים, כאשר שר הכלכלה יהיה רשאי להאריך את תוקפה בשלוש שנים נוספות, בהמלצת הממונה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. מטרת הגבלת תוקפה של הוראת השעה היא לאפשר להעריך במהלך תקופה זו האם עדיין קיים הצורך בסמכות שהוקנתה לממונה, ולבחון את השלכותיה ותועלתה.

תזכיר החוק פורסם להערות הציבור, עד ליום 8 באוגוסט 2017.

מזכר זה כולל מידע חלקי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. מזכר זה מוגש כשירות ללקוחותינו, תוך הבהרה שמקרה ספציפי טעון בדיקה ודיון.

Fields marked with an * are required